עבר
כעבור חודש
עבר חודש מה שהרגיש כמו חצי שנה התאריך הוא 17 בפברואר, העיניים שלי נפוחות מבכי. היום אני חוגגת 17, אני לא אזכה לחגוג אותו עם אימי. אני לא אזכה לקבל עוד אוזניות מחורבנות אבל טובות מאבי,
לא אזכה לחגוג עם החברים שלי. הימים פה עברו עליי קשה ואין יום שאני לא חושבת על הבית שלי, אני כבר שוכחת איך הוא נראה.
ביומולדת תמיד רציתי ללכת להופעה של אמינם והיומולדת הזה רציתי אבל שיט זה לא קרה. כמה זמן הם מתכננים להשאיר אותי פה?
"פריטי פרינסס זה זמן לישון" סטו צעק וניגבתי את הדמעות, הסתובבתי והוא הופיע מולי. הוא בחן אותי ואת עיניי הדומעות "מה יש פרינססה? את לא אוהבת להיות אצלי?" הוא ניגב את דמעותיי וכל שניה שהמגע שלו היה עליי גרם לי לבחילה.
"קניתי לך מתנה" הוא אמר והושיט לעצמי קופסה, "איך אתה..?" שאלתי "אפשר לגלות הרבה על בן אדם מלגלול באייפון שלו ילדה עשירה" הוא אמר.
"שמעי עוד מעט גם היום הולדת שלי" הוא אמר בחרמנות, "פוקס לא?" הוא התקרב "עוד יומיים את לובשת את זה ואני אעשה את הדבר שהכי תהני ממנו"
דמעה זלגה מעיניי והוא מיד ניקה אותה.
הוא חייך, חיוך שטני במיוחד. הוא עזב לחדרו והשאיר אותי דומעת בסלון, עליתי לחדר שאני כלואה בו ובכיתי,
"Happy 17 birthday, shitty" אני מתארת איך אמא שלי הייתה אומרת.
כמה ימים אחרי-
היום הכי מגעיל אחרי לידתו של היטלר הגיע, היום הולדת של סטו, הבן שלו אמור היה להגיע אבל נקלע למשהו עם חברה שלו.
הוא הולך להתעלל בי היום, בערב אני אמורה להופיע אצלו בבייבידול שקנה לי. הוא מצפה לזה כל היום,אני לא אתן לו להחטיא אותי ככה.
הערב כבר פה ואני לא מתכוונת לתת לו לאנוס אותי,ממש לא. הוא אמר לי ב9 בדיוק להיות בחדר שלו, אני לא מתכוונת.
הדלת נפתחה בדרמטיות ואדם עצבני הופיע על פני הדלת, "את חושבת שאת אישה חזקה אה?" הוא אמר,"תאמיני לי ילדונת את לא תראי את המחר ילדה,את לא תראי את המחר!" הוא צעק ושבר את החדר כולו.
בעצבים הוא יצא וטרק את הדלת, אני ומקליין נבהלנו. מקליין בעיקר מפוחד "'ששש תירגע צ'אקי זה נגמר" הרגעתי אותו.
יום אחרי-
קמתי אך על ידי צ'אקי לא היה, איפה הוא? יצאתי מהחדר והבחנתי בקרינה "בוקר טוב קרינה, איפה מקליין?" שאלתי
"לא יודעת, נראלי סטו לקח אותו" היא אמרה בחיוך,פאק! ראיתי את סטו חוזר לבית ורצתי אליו,
"איפה מקליין?" שאלתי ועל פניו, "אח מקליין, ידעתי שהוא לא יחזיק איתך" הוא אמר "מה? מה זאת אומרת?" שאלתי,דיי! לא רוצה
"מקליין או איך שאת קוראת לו, צ'אקי. היה ילד רע מאוד ולצערי הרב עבר זמנו" הוא המשיך, לא! זה לא הגיוני! הוא רצח אותו! את צ'אקי!
בזווית עיני ראיתי שבידו הייתה סכין, אותה סכין שנרצח בה צ'אקי. ניסיתי מהר לתפוס אותה אך הוא גילה אותי ותפס אותי מהר, "גם זמנך פג!" הוא אמר.
"הבטחתי לך שהיו יהיה יומך האחרון ואת יודעת מה עוד הבטחתי?" בכיתי כשהוא החזיק אותי, "הבטחתי לתנינים שאתן להם אוכל" הוא אמר וחבט את ראשי בקיר.
האפקט השחור הגיע וכיבה אותי.
~
זוג ידיים חיבקו אותי "אליה!" קולה המתוק של ג'ואי נשמע, "ג'ואי?" התייפחתי "ששש זה בסדר" היא אמרה והצמידה את המצח שלי לשלה.
____________________
פרקיי העבר של אליה הגיעו לסופם ומחר יעלה פרק כפול של הולי ורומן
YOU ARE READING
החטופה שלו🤍/💚his kidnapped
Romance"אבא שלו חטף אותי,עינה אותי,כמעט אנס אותי וגם רצה לשלוח אותי כמזון לתנינים אז למה אני מפתחת רגשות אליו? לבן של השטן?" -בכתיבה- ספר 3/3 בסדרה אליה רוחן- אני אדם שמח מתמיד,אין לי בעיה עם צחוקים על הצבע עור הכהה שלי כי לפעמים אני צוחקת על עצמי. גם אחרי...
