"אבא שלו חטף אותי,עינה אותי,כמעט אנס אותי וגם רצה לשלוח אותי כמזון לתנינים אז למה אני מפתחת רגשות אליו? לבן של השטן?"
-בכתיבה-
ספר 3/3 בסדרה
אליה רוחן-
אני אדם שמח מתמיד,אין לי בעיה עם צחוקים על הצבע עור הכהה שלי כי לפעמים אני צוחקת על עצמי.
גם אחרי...
קמתי במקום לא מוכר מהשעון מעורר,הטלפון שלי נמצא במטען על השידה ליד והתיק שלי לא איתי.איפה אני? קמתי מהמיטה והתקדמתי ליציאה מהחדר.
המסדרון היה ארוך מאוד,כשמצאתי את המדרגות ירדתי בהן. ואישה בלונדינית לבושה בלבן עם מחברת ועיפרון ישבה על ספה פרוותית אפורה ובטלוויזיה פרק של "הכלה מאינסטנבול" הופעל.
"איך ישנת שוני?" האישה שאלה בלי להסתכל עליי,"איפה אני?" שאלתי "איפה שאתה אמור להיות,לך תצחצח שיניים המקלחת בתחילת המסדרון יש שמה מברשת שיניים ויש לך בגדים להיום בחדר שישנת"
הסתכלתי עליה מבולבל "מה?" היא שאלה כשהסתכלה עליי "לך לפני שתאחר,שתסיים תבוא וסניור יכין לך לאכול ונצא,אקח אותך לבית ספר" היא אמרה ומיד עניתי למעלה.
עשיתי כדבריה ולא לבשתי את הבגדים שהוציאה לי כי מצטער אבל זה זוועה,לבשתי דגמו בהיר וחולצה לבנה ולקחתי איתי ג'קט לבן
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
ירדתי למטה למטבח והאישה עם עוד בנאדם הופיעו,היא הסתכלה עליי וגיכחה "הטעם שלי בבגדים כזה נורא אה?" היא צחקקה ואני איתה "פעם הבאה אני אבחר בגדים מריה" עניתי והתיישבתי.
"אז אתה זוכר אותי" היא חייכה ושתתה מהכוס שלה,"איך אפשר לשכוח?" עניתי בחיוך,"אתה נראה ילד של קפה קר עם מקופלת בתוכו נכון?" היא שאלה וגיכחתי "כמה זמן לא שתיתי את זה,איך את יודעת?" שאלתי.
"אני יודעת לקרוא אנשים" היא ענתה,וגיכחתי "איך לא קראת את זה שלא אלבש בגדים כאלה?" שאלתי "כדי שיהיה לך מה לשאול" היא ענתה וצחקקתי והיא גם.
"סניור isamen kold kophee ko modakar usakee ek jeebh banaen"(סניור תכין לשון קפה קר עם מקופלת בתוכו) היא אמרה "vah turant aa jaayega"(מיד מוכן) הטבח ענה לה בשפה לא ידועה.
הסתכלתי עליה במבט לא מובן, "ההודים מכינים את האוכל הכי טעים,דניאל מקבל רק הודים לעבודה" היא ענתה "ואיך-?" היא קטעה את שאלתי "כשנמצאים עם כל ההודים פה מבינים את השפה מהר" היא ענתה.
"maastar ke lie chokalet ke saath aaisd kofee" אמר סניור והביא לי את הקפה "מה הוא אמר?" שאלתי את מריה "קפה קר עם מקופלת לאדון" היא ענתה וגיכחתי.
"dhanyavaad, senor" (תודה,סניור) מריה אמרה וסניור בנתיים שטף כלים, כשסיימתי את הקפה מריה שאלה "טוב נצא?" והנהנתי ולקחתי את התיק על כתפי
"לוקה! יוצאים!" מריה צעקה לכיוון מעלה.
"אני בא! אני בא!" קול הגיע מלמעלה, ילד נראה בגיל ה13-14 ירד אלינו,"מי זה?" הוא שאל כשהסתכל עליי. "תכיר לוקי זה שון הוא יגור אצלנו כמה ימים" מריה הציגה אותי לילד.
"היי" הוא אמר לי באדישות ועבר לאימו "יצאנו?" הוא שאל את אימו והיא הנהנה, הם יצאו ואני אחריהם. נכנסנו למכונית טויוטה שחורה בה מריה נסעה, "אז שון איזה כיתה אתה?" מריה שאלה.
"י'ב" עניתי "איזה בית ספר?" היא שאלה גם "אני צריכה לדעת כדי שאדע לאיפה לקחת אותך" היא המשיכה "גרודות" עניתי "יאא הבת של דניאל לומדת שמה!" היא אמרה בהתלהבות ואז חנתה מול הבית ספר שלי לשעבר,אוגוסט.
"זה הבית ספר שלך חבר?" שאלתי את לוקה "כן" הוא ענה ויצא "למה שאלת?" מריה שאלה "סתם למדתי פה" עניתי והיא חזרה להסתכל לכביש.
כשהגענו באתי לצאת אך היא עצרה אותי "לקחתי את המספר שלך בלילה ואני אשלח לך מיקום למשרד של דניאל תזכור ללכת לשם" היא אמרה "בסדר" עניתי ויצאתי.
נכנסתי לכיתה והתיישבתי במקום שלי ליד אליה כשכמו תמיד היה לה מצב רוח בעננים ודיברה עם מייק, "היי שון מה הולך?" בלייק בא ונתן לי כיף.
"בסדר אחי" עניתי "מה יש לא רואים אותך?" הוא אמר וניסיתי להימנע מזה "כלום דברים עם אבא" עניתי,בדרך כלל אני לא קורא לו אבא,גם לפני שנעצר. "טוב בהצלחה עם זה אחינו" הוא אמר ובדיוק היה צלצול.
כשנגמר היום הלכתי לפי המיקום שמריה שלחה לי והגעתי לבניין עצום,נראלי 20 קומות. נכנסתי לפי מה שמריה שלחה אני צריך ללכת לקומה 19, נכנסתי למעלית ולחצתי על הקומה.
בקומה היו 30 חדרים איפה אני אמצא את דניאל? הלכתי למזכירה ששם לשאול "סליחה את יודעת איפה המשרד של דניאל?" שאלתי היא הרימה את מבטה
"דוקטור דניאל נמצא בחדר 28" היא ענתה והתקדמתי לחדר,כמה חדרים בקומה אחת. סוף סוף הגעתי לחדר ותקתקתי עליה, "תיכנס וקנין" קולו של דניאל בקע מהחדר.
נכנסתי וראיתי את דניאל יושב על כיסא שחוק מעור, "איך היה בבית ספר?" הוא שאל "אין לי כוח דניאל סיים עם זה מהר אני צריך להגיע לעבודה" עניתי והוא הרים את עיניו אליי "מתמיד בזמנים אתה" הוא גיכח "תשב שון" הוא אמר ועשיתי כדבריו.
"איך עבר עלייך הבוקר עם מריה?" הוא שאל "בסדר" עניתי יבש "הכרת את לוק-" קטעתי אותו "אנחנו הולכים לעשות כאילו אנחנו פסיכולוג וקליינט? כי את הקטגוריה הזאת בפורנו אני לא אהבתי" עניתי בסקרקסטיות וחיוך ניצנוץ הגיע מדניאל.
"אנחנו לא כאילו פסיכולוג וקליינט אנחנו פסיכולוג וקליינט" הוא ענה "מה?" פלטתי "כן שון,מהיום אני הפסיכולוג שלך" הוא ענה. __________________
