~אייברי~
״אייברי, אייברי״ שמעתי את הקול שלו כמעט כמו לחישה ״התגעגעת עליי אייברי שלי?״
״לא אני לא.״ הסתכלתי סביבי ״ואיפה אתה בכלל? למה חזרת?״ שאלתי אותו ״איך אחד יכול לחזור עם הוא לא עזב״ הוא ענה לי ״למה המכתבים שוב, לא הכאבת למספיק אנשים?״
״המכתבים מיצגים משהו שונה הפעם לא אירוע טרגי אלא חגיגה. את יכולה לנחש איזו?״ אני לא הייתי בטוחה אבל נשף המסכות של בית הקפה התקרב אבל לא יכול להיות שלזה הוא מתכוון (אל תשאלו אותי למה יש נשף לביתי קפה ואיך יש לזה תקציב כי אני באמת לא יודעת) ״אם את חושבת על נשף המסיכות את צודקת בהחלט, אני היה שם בדיוק כמו שאת תהיי שם רק שהפעם אני לא הסתתר בצללים אלא מאחורי המסכה.״ ״מ-מה? אתה הולך לבוא לנשף? למה? מה יוצא לך מזה?״
״אני זוכה לראות אותך, להסתכל עלייך ואולי אפילו לרקוד איתך.״ ״זה בחיים לא יקרה אני אף פעם לא ארקד איתך״ התעקשתי ״אבל איך תדעי לא לרקוד איתי עם לא תידעי איך אני נראה או מי אני?״
״זה פשוט מאוד אני לא ארקוד על אף אחד כל הערב״
״את לא תרקדי בנשף זה נראה לי חבל מאוד לא לרקוד בגלל החשד לרקוד איתי את יודעת שאני אף פעם לא. אפגע בך אייברי שלי״
״אולי בי לא אבל בחברי ומשפחתי אין לך בעיה״ עניתי לו ברוב חוצפתי ״השתנתי מאז אייברי ראיתי כמה סבלת והשתניתי״
״כמה אני עדיין סובלת אני עדיין לא הצלחתי להתגבר על מה שעשית.״
״ביי אייברי שלי אני אשלח מכתב חדש בקרוב עם מידע״——————————————————————-
פרק חמש יעלה עם שלושה תגובות וחמישה הצבעות:)
YOU ARE READING
הורד האחרון
Romanceיש טריגרים בתחילת הפרולוג ובכל עמוד שאני חושבת שיש טריגר שצריך להזכיר שלא הזכרתי כ