הורד האחרון

פרק שמונה

~אייברי~
קמתי לדפיקה בדלת, הסתכלתי בשעון 6:00 בבוקר ״מי לעזעזל יבוא בשעה הזאת״לחשתי לעצמי. עוד דפיקה בדלת ואז שמעתי צעדים מתרחקים. אני מקווה שלא יעירו את ריי, ויורדת לראות מה רוצים ממני מנסה להתחמק מהמדרגה החורקת שריי לא תהרוג אותי עם היא תתעורר. הגעתי לדלת. ״פאק״ כמעט לקחתי מיהרתי לשים את היד שלי על הפה כדאי שאני אצעק עוד הפעם. מכתב וורד. שני וורדים בנתיים, נכנסתי חזרה הביתה לפני שאני אצטנן עם פיג׳מה שלבשתי, רציתי לחזור לישון אבל ידעתי שאין טעם אז הפעלתי את המזגן על חימום והתיישבתי על הספה בסלון ופתחתי את המכתב
אייברי שלי.
אני יושב ומסתכל עליך בזמן שאני כותב את המכתב הזה, כנראה שגם אני צופה בך קוראת את המכתב הזה. ואז משום מקום מגיע איזה ילד שחושב שהוא יכול לנשק אותך, זה לא בסדר מבחינתי ועוד את מנסה להגן עליו. אוי וואי אייברי. המכתב הזה הוא מכתב לא צפוי שהייתי חייב לכתוב כדאי לצרף את התמונה הנפלא הזאת. אם לא הבנת עדיין כל מי שנוגע במה ששלי מת והוא נגע במה ששלי הוא נישק את מה ששייך לי. תנסי להגן שוב על מי שנגע בך ואני אעשה הרבה יותר מוות מהיר מקווה שתהני מהתמונה
אוהב אותך אייברי שלי
קראתי אץ המכתב הזה בלחץ מיהרתי להסתכל על התמונה שצורפה במעטפה. אף פעם לא הייתה תמונה במעטפה. ״אהההההה״ צרחתי זה בטוח הכיר את ריי אני חייבת להחביא את זה לפני שהיא תבוא. הוא הרג אותו, הוא הרג את ניק ושלח לי תמונה שלו מת. ״הכל בסדר״ ריי שאלה חצי ישנה חצי מעוצבנת ״כן כן בואי שבי אני הכין לך כוס קפה״
״אוקי" היא אמרה בזמן שהיא נרדמת על הספה
הרתחתי את המים בזמן שהחבאתי את המכתב והתמונה במגירה מתחת לבגדים ואת הורד באגרטל, שני ורדים, שני ורדים אדומים כדם כמו שני האנשים שמתו בגללי
—————————————————————————
בזמן שאני מעלה את הפרקים אני ממשיכה לכתוב את המשך הספר (שבאמת לא היה לי מוטיבציה להמשיך לכתוב בלעדיכם) ואני בוכה ממה שאני כותבת. יש דברים שמרגישים כלכך נכון למרות שזה כלכך עצוב. מקווה שתהנו מהפרקים הבאים. ותודה לכולכם❤️
פרק הבא ב5 תגובות ו5 הצבעות