הורד האחרון

פרק שני

~אייברי ~
יכולתי להרגיש את המבטים שלהם עליי, כולם מביטים בי עם רחמים. זו הבעיה השכונה שלי כולם יודעים הכול על כולם חדשות מתגלגלות מהר כמעט מהר מידי אבל לא כמו רכילויות שהם מטפשטות בפחות מעשר דקות, כל הדרך לעבודה הביטו בי במבטי רחמים כבר מהרגע הראשון התחרטתי שהחליטי ללכת ברגל ולא לקחת מונית. כשהגעתי לבית הקפה ריי שעובדת איתי ((ריילי) וגם נהייתה החברה הכי טובה שלי בזמן הזה.) התנפלה עליי עם חיבוק ״איך את אייב?״
״כמו שכבר כתבתי ועניתי לך מאה פעם, אני בסדר״ ״וכמו שעניתי לך מאה פעם אני לא מאמינה לך״. נאלצנו להפסיק את השיחה מכיוון שהתחילה המשמרת שלנו אבל שתינו ידענו שני דברים 1.שאני לא ״בסדר״ 2. שהשיחה הזאת לא נגמרה. הלקוחות באו והלכו ביקשתי מריי להחליף תפקידים מה שאומר שהיא תהיה בקופה ובדלפק ואני אכין קפה כי פשוט לא יכולתי לסבול שכל לקוח שנכנס שאל אותי איך אני, וגם הכנת הקפה הסיחה את דעתי  שזה עזר ממש. הדבר היחיד שלא היה צפוי הוא שהבוס שלנו מר בנט יגיע היום לחנות. בדרך כלל מר בנט נשאר במשרד שלו בבניין משרדים בזמן שהוא מנהל את החנויות קפה באזור אבל מדי פעם הוא היה מגיע לבדוק איך דברים מסתדרים בחנויות עצמן רק שבדרך כלל הוא היה מודיע מראש, רק שהפעם הוא לא הודיע והיה משהו מוזר במבט שלו. יכולתי לראות שהוא חיפש מישהו עד שהוא הסתכל עליי והבנתי שהוא חיפש אותי, הוא התקרב עד שהגיע עליי וראיתי משהו לבן מבצבץ מהכיס שלו, ״אייברי זה הגיע למשרד שלי הבוקר, כתוב שזה בשבילך״ אוי לא, זה לא יכול לקרות. הוא הושיט לי מכתב וורד מה שאומר דבר אחד בלבד הוא התחיל עם זה עוד פעם.