My Chico

DINNER TIME

מתאו
אני יוצא מהמועדון..
מחפש את לורין. אני רואה אותה מתקדמת לאורך הרחוב,היא הולכת כפופה ומכווצת אז אני מבין שהיא מופחדת מאוד.
אני רץ אליה ומצמצם פערים.
היי. לורין. עצרי רגע.
היא לא מקשיבה לי היא ממשיכה ללכת.
היי,לורין,תקשיבי לי,ספרי לי איך את..
היא לא עוצרת,היא ממשיכה ללכת כאילו היא בתוך טראנס. כאילו התנתקה מגופה ומעולמה והיא לא איתנו..
אני מחליט לעקוף אותה ולחסום אותה מלהמשיך ללכת.
לורין! היי לורין! תעצרי. מה קורה איתך? תספרי לי מה את מרגישה!
היא נעצרת ועיניה מביטות ברצפה,היא מסיטה את ראשה
לורין! אני מרים לה את הראש. דברי איתי! אני כאן לורין! דברי איתי. מה קורה איתך? מה את מרגישה!! אני מתוסכל מהמצב,
בעיקר דואג לה.
אני רואה שהיא רוצה לענות אבל לא מצליחה להוציא מילים מהפה. ״מתאו,אני..״ היא מנסה לדבר בכוח.
״אני...״ מה לורין? מה?
״אנ-...״ היא לא מסיימת את המשפט,עיניה מתגלגלות לאחור והיא מתעלפת.
לוריןןןןן! לורין! אני תופס אותה ולאט לאט מניח אותה על הרצפה כדי לנסות לעזור לה. לורין! היי,קומי! היא לא מגיבה.
אני מחליט להרים אותה ולהחזיר אותה כמה שיותר מהר הביתה. אני מושיב אותה בעדינות ברכב,ונותן פול גז עד הבית. לא היה אכפת לי מכלום חוץ ממנה. למזלי אבא ופרייה יצאו גם כן עם חברים ושותפים לעסק אז שיכולתי להכניס אותה בלי דאגה וסטרסים שלהם.
העלתי אותה הכי מהר שיכולתי למיטה שלה,השכבתי אותה. כיסיתי אותה בשמיכה וחיכיתי איתה בחדר עד שתתעורר.
אחרי בערך 10 דקות היא קמה. זה היה כמו נס! הייתי בטוח שאיבדתי אותה! 10 דקות שהלב לא מתפקד זה סימן לאסון טרגי במיוחד! היא כמה משכיבה בכזו מהירות ובהלה,היא הזיעה ומאוד פחדה.אני קם ים על הכתף שלה מנסה להרגיע אותה.
לורין
לא! עזוב אותי! לא! אל תגע בי! דיי! אני אומרת,קמה בזריזות מהמיטה ורצה לחצר האחורית. יורדת במדרגות הכי מהר שאני יכולה ויוצאת מהבית.
מתאו
אני לא מבין מה קורה איתה..
ממה היא מפחדת?מה מרתיע אותה?
אני רץ אחריה.. אני לא אתן לה להתמודד עם זה לבד.
היא מתיישבת בפינה הרחוקה שבחצר האחורית.
לורין,היי,תשתפי אותי. מה את מרגישה? ממה את מפחדת?
״הם.. הם...״
הם? מי הם? מה קרה לורין?
״הם הכו אותי.״
מי לורין? מי? ,אני אומר ומנסה להראות ולהישמע רגוע,בפנים אני כל כל עצבני. אף אחד לא ייגע בה! אף אחד!
״דניאל ומוריס,הם הכו אותי.״
הם מה?
״הם כל הפסקה מציקים לי,מטרידים אותי,גוררים אותי לכיתות רחוקות ומציקים לי..  הוא,הוא ניסה לאנוס אותי!״
היא אומרת,רואים עליה שקשה לה מאוד להכיל את זה.. היא לא מאמינה שזה מה שקרה לה..
לורין... מי זה הבחור הזה?
״זה.. זה.. דניאל. הוא עושה כל מה שמוריס אומר לו לעשות. גם אם זה לא מוסרי ונורמטיבי. לא אכפת להם מכלום.״
אני אפרק אותו!אני אאשפז אותו!לא,יודעים מה? אני אקבור אותם! את מוריס והדניאל האלה! אני אקבור אותם חיים! אני אומר לעצמי.
למה לא סיפרת לי? לאמא שלך?
״לך? גרמת לי לתעב אותך.. לא רציתי להסתכל עליך אפילו. ואמא שלי לא הייתה מסוגלת להכיל את זה. היא הייתה מתפרקת וגם ככה כל המעבר הזה קשה לה,אז להפיל עליה עוד פצצה?״
היא צודקת. באמת גרמתי לה לשנוא אותי.. קשה לי עם זה שהיא עברה את כל השיט הזה בגללם ואף אחד לא היה שם בשבילה בשביל לעצור את זה ולטפל בהם אחת ולתמיד. אבל זהו. אני יודע את האמת,אני יודע מה קורה איתה. ואני אטפל בזה. הם לא ישכחו את המעשים שלהם בחיים!
לורין,בואי נכנס הביתה,אני יודע שאף אחד לא היה שם בשבילך אבל אני כאן עכשיו,אני אעזור לך.
היא משתכנעת וקמה. אני עוטף אותה בזרועותיי ואנחנו נכנסים הביתה. היא מתיישבת על הספה,אני עוטף אותה בשמיכה סביב כתפיה. מכין לה תה חם.
״תודה״ היא אומרת כשהיא מקבלת את התה.
באהבה,אני עונה. איך היא מוציאה ממני את הרוך הזה? איך אני כזה עדין ונעים לידה? איפה זה היה כל הזמן הזה כשהייתי עם בנות אחרות? מה שונה? אני יודע מה שונה. זאת היא. היא שונה. מיוחדת.חכמה. היא לא אחת שישר תיפול לידיו של כל גבר. היא לא פראיירית. אני משאיר אותה לכמה דקות בסלון והולך להכין לה איזו ארוחת ערב כי אני יודע שלא אכלנו כלום והיא בטח רעבה..
אף פעם לא הכנתי למישהו אוכל. אפילו לא לאבא. אני מאוד אוהב את זה וחושב שאני טוב בזה. היא הראשונה שתטעם משהו שהכנתי,אפילו אם זה סתם איזו חביתה וסלט מוצרלה..
לורין
הבית מתמלא בריח  מדהים של אומלט(חביתה) עם הרבה ירק. ריח ביתי וטעים שגורם לריר בפה. אני מחליטה לקום וללכת להציץ ממה מקור הריח המטורף הזה.. אני קמה עם השמיכה והכוס בידיים. מתיישבת על כיסא בר גבוה שליד השולחן שיש הענק במטבח ופשוט צופה במתאו מכין אוכל.
הוא כל כך חתיך שזה לא יאומן. ועוד עם הלוק הזה והמגבת על הכתף,שיואווו זה יכול לשגע אותי. גבר שהוא ביתי,מבשל,עוזר,מעורב בבית זה אחד הדברים המושכים. ועוד עם הגב השרירי הזה שלו,הגוף שלו. הכל נראה עליו מושלם.
״בון אפטיט״ הוא אומר.
ומגיש לי אומלט איכותית ומטורפת. עם ירק,פטריות ובצל. אומלט כמו במסעדות הכי טובות שיש! וסלט מוצרלה! איך אני אוהבת מוצרלה! והוא אפילו לא יודע...
״וואו מתאו! זה בשבילי?״ אני מחייכת אליו תוך כדי שאני מביטה בפאר הזה שמריח מעולה,מרימה את מבטי אליו ומחייכת אליו.
״תהני,את צריכה את זה!״
וואו תודה,באמת הייתי רעבה. אני לוקחת ביס מטורף של האומלט והסלט ביחד וזה ביס של גן עדן.
וואו זה טעים!!
הוא מחייך עם החיוך היפה שלו ומביט בי,ישר לתוך עיניי.
מתאו
היא מאושרת עכשיו,רואים. אני מאוהב בה בצורה לא רגילה והחיוך שלה,האושר שלה שווים את הכל.
טוב תביאי לטעום.
היא בונה לי את הביס המושלם ומכניסה לי את המזלג לפה.
טעים. אני אומר וצוחק.
״יאפ,זה אכן טעים. אתה טוב בזה אה?״
אנחנו מגחכים.
אני עומד בצד אחד של השיש והיא יושבת בצד השני,אנחנו מקבילים זו לזו אבל קרובים עכשיו במרחק של נגיעה.
היא לוקחת חזרה את המזלג,באה לקחת עוד ביס ושניה לפני אני תופס אותה ומנשק אותה. היא לא מתנגדת.
לשניה אחת אנחנו עוצרים.
״יש לך טעם של בצל..״ היא צוחקת עליי עכשיו?
לא ולך.. אני עוקץ אותה בחזרה.
״נו טוב״ היא אומרת ומנשקת אותי שוב.
אני לאט לאט תוך כדי נשיקה מוזיז את הצלחות הצידה. היא עולה על השיש ועוברת לצד שלי של השיש.
אני מרים אותה,מחזיק אותה מהישבן והמותניים.
היא כורכת את הרגליים שלה סביב המותניים שלי.
אני מושיב אותה על השיש וממשיך לנשק ולחבק אותה.
עוברות להן כמה דקות טובות של מזמוזים.
לורין
עצור!
״מה? מה קרה?״ הוא נלחץ ממני.
צריך לעשות כלים אחרינו ואני עוד צריכה להתקלח.ניפגש אחרי זה למעלה.
״את לא אמיתית. העוזרת תעשה את זה..״
אתה אמיתי? אין מצב אני משאירה את זה! אני לא מפונקת כמוך. אני אומרת וצוחקת תוך כדי.
״קראת לי מפונק הרגע?״ אני צוחק ומנסה לנשק אותה שוב.
לא נו ברצינות,בוא נסיים כאן וניפגש למעלה.
״אוקיי. יש לך מזל שאני אוהב אותך.״
הוא הודה בזה שוב הרגע? אני לא מדמיינת נכון? זהו,זאת הייתה החותמת לכל שהוא באמת מרגיש אליי משהו. ואני לא עוד איזה סתם תחליף שלו.
״אתה אוהב אותי?״ אני אומרת בזמן שאני שוטפת כלים והוא מכניס את המצרכים חזרה למקרר.
״כן. אני אוהב.״
הוא אומר והלב שלי מחייך ורוצה להתפוצץ מבפנים. הוא לא נראה לי יודע שגם אני,אם לא יותר.
בשניה אחת הוא מגיח מאחורי ותופס במותני תוך כדי שאני שוטפת כלים. ״ואת?״
אני? ״כן את?״ אני אוהבת אותך קצת. אני עושה לו עם האצבעות כמה קצת אני אוהבת אותו. ״פגעת בי עכשיו״ הוא אומר בצחוק. אבל בקולו אני מבינה שהוא רוצה לדעת את האמת. ״אני אוהבת אותך מאוד מתאו.באמת.״ אני אומרת ומסתובבת אליו. וכרגיל אנחנו שוב מתנשקים.
טוב סיימתי עם הכלים,אני עולה להתקלח וניפגש-...
״בחדר שלי.״ הוא אומר
אני מחייכת.נושקת למצחו ועולה למעלה למקלחת.
משאירה אותו מחויך.

אמאלהההה המתח בינהם הולך וגובר,איזה כיף!!
מקווה שאהבתם את הפרק,כתבו לי מה חשבתם ומה אתם חושבים שיקרה בהמשך. אוהבת אתכם וניפגש בפרק הבא🫶🏻❤️✨