נקודת מבט מאיה:
סרקתי את הסביבה, דברים להשליך או לזרוק עליהם לא היה, מקומות מסתור גם לא היה, בעיה,טוב את יכולה, קדימה את יוצאת מזה כמו גדולה.
הם נעמדו ממש מולי, ארבע גברים לבושים שחור, לא מלחיץ בכלל, הסתכלתי עליהם וסרתי אותם במבטי.
לא גברים שרירים במיוחד ,אני יכולה עליהם הבעיה היחידה היא הנשק שיש לשניים מהם .
אחד ירה לכיווני אבל פספס אותי בקצת,השני התחיל לרוץ עלי עם אגרופים מכוונים לפנים שלי.
התחמקתי, נתתי לו אגרוף לפרצוף שגרם לו למעוד אחורה ולהחזיק את פניו בכאב.
בעטתי לו ברגל והוא נפל על הרצפה, בידור העל שפיץ של מדרגה,כל כך הרבה מזל יש לי.
הוא קם חזרה אז אני מניחה שהוא יתף מכה בראש .
לא הייתי מרוכזת מספיק בשלושה האחרים, ורק עכשיו שמתי לב שאני רואה רק שניים מהם.
הרגשתי זרועות תופסות אותי, אז השלישי מאחורי,איך לא שמת לב מאיה את צריכה להתרכז ולמאת מפה מהר.
נתתי לו מרפק לבטן והוא שיחרר אותי, ירתי בו ברגל.
הוא צרח ותפס את הרגל שלו בכאב, הוא התרחק עד שלא שם לב לקצה של הבמה ונפל על החבר מחוסר ההכרה שלו ממקודם .
עכשיו נשארו רק השניים עם הנשק, קדימה זה קטן עליך, אני יכולה,אני יכולה,אני יכולה.
רצתי לעברם,התנגשתי באחד והוא נפל, בעטתי בו, יריתי לו ביד שהחזיקה את הנשק, הוא צרח.
פתאום נשמע ראש חזק, הרגשתי כאב נוראי בכתף.
פאק,ירו בי, שיט זה כואב.אני חייבת לצאת מפה מהר, כיוונתי את הרובה שלי על זה שנשאר בחוסר כוחות ויריתי לכיוונו ,מתישהו הוא נפל על הרצפה.
אני חייבת לברוח, התחלתי לרוץ לכיוון שהדרכתי את הלהקה לרוץ אליו, אני מקווה להשיג אותם.
רצתי ורצתי אבל עדיין לא הגעתי אליהם,אני מדממת והכתף שלי הורגת אותי מכאבים.
אחרי ריצה ממושכת בסי המהירות ראיתי אותם בהמשך, התקרבתי אליהם בזהירות .
אני מקווה שהוא לא יחשוב שאני איום וירה בי בטעות.

YOU ARE READING
Protect Us
Acciónההורים של מאיה נטשו אותה שהיתה בת ארבע בבית היתומים זה למה היא הלכה לעבודה מיוחדת. מאיה עובדת בשבכ ,זו לא עבודה שגרתית לבחורה צנומה וקטנה . מאיה בת 23 והיא ללא ספק שוברת את הדעה הראשונית עליה,בדרך כלל חושבים בגלל שהיא קטנה היא חלשה אבל היא חזקה ונחו...