הלב עם הכדור

פרק 20

נקודת מבט: גאבי:

אני אדיוט.
אני פשוט אידיוט.
איבדתי את הדבר הכי טוב שקרא לי והכל באשמתי.
איך עשיתי את זה? איך בגדתי בה?
בילדה הכי יפה שהעולם ראה, הילדה שהיתה עוצרת ללטף כל כלב שהיתה רואה ברחוב. אותה ילדה שהייתה דואגת לאחותה הקטנה גם מהקצה השני של העולם. הילדה שתמיד דאגה שלי יהיה טוב יותר מאשר לה. הילדה, שבכלל לא ילדה, שעשתה אותי מאושר, ופשוט החלטתי להרוס הכל.

כי מה? כי היא נוסעת? זה היה ברור הרי שהיא תחזור לישראל, היא אמרה לי את זה מההתחלה. אז היינו שורדים קשר מרחוק, היינו יכולים לעשות משהו. ופשוט הייתי חייב לדפוק הכל, למה נישקתי אותה? אני אפילו לא יודע מי זאת. סתם איזה מעריצה מפגרת שאני בחיים לא עומד לראות שוב.

ויכולתי לנסות לתקן, לשלוח לה הודעה, להתקשר, לבוא לשדה. ולא עשיתי כלום.
למה?
אני באמת לא יודע
כנראה כי אני אדיוט.

אחרי שהיא עזבה פדרי הגיע אליי הביתה והכריח אותי לדבר איתו ולספר לו מה עבר לי בפאקינג ראש שבגדתי בה, ואמרתי לו, שכלום לא עבר לי בראש. פשוט הייתי אדיוט. ומאז פדרי מנסה לעזור לי להתגבר עליה אבל אני לא שם.

המשחק שלי הדרדר, אני מחטיא כמעט כל כדור שאני מקבל, זה כאילו כל המוטיבציה שהיתה לי נעלמה ביחד איתה. פדרי אומר שאני כבר לא אותו אדם, שלא כיף להסתובב איתי, כי אני פשוט מדכא. אני יודע שהוא צודק, ושהוא מרחם עליי, אבל מה אני יכול לעשות?

היום האימון לא היה כזה נורא, דווקא השתפרתי. עד שהאימון נגמר ופתחתי את האינסטגרם בחדר ההלבשה ליד פדרי.
פאק איך שכחתי שזה היום?
היא בת פאקינג 19
כל מה שאני יכול לחשוב עליו זה כשהיא חגגה לי יומולדת 19:

״נו תפתח כבר! אל תהיה מעצבן!״ תום אומרת לי ואני פותח את המתנה העטופה שנמצאת מולי-
״תקליט?״ אני שואל ומסתכל עליה והיא חייכה אליי. פאק כמה שאני אוהב את החיוך הזה.

״אני יודעת כמה אתה אוהב את השירים הישראלים שאני תמיד שמה. אז הכנתי לך את התקליט ושמתי בו את כל השירים האהובים עליי, ככה שתוכל להכיר את המוזיקה הישראלית באמת.״ היא אמרה והתנפלתי עליה כהוכרת תודה.