נכנסתי לעבודה כמו בכול יום היום החדשים אמורים להגיע
"דיאנה בדיוק חיפשתי אותך" אנט עצרה אותי "את עושה היום את ההדרכה לחדשים נכון" שאלה כשהסתובבתי אליה "כן" עניתי "מושלם תודה" אמרה וחזרה למשרד שלה וכך גם אני מכינה את הכל לקרת בואם של החדשים
"הם הגיעו" אנדאה מעדכנת אותי אני קמה על רגלי ויוצאת לאזורם
הסתכלתי על כולם ואחת מהם הסתכלה למטה על הדברים שלה "בוקר טוב חניכים אני דיאנה ואני יהיה החופפת שלכם" אמרתי ואותה אחת שהסתכלה למטה עברה להסתכל עלי 'וואו' חשבתי בלב היא מהממת שיער חום קצר פנים עגולות שפתיים דקות ועיינים גדולות נראלי שהצבע שלהן חום גם כן היא נראת כל כך יפה
"בטח כבר יצא לכם לפגוש את אנדראה וכמו שהיא אמרה היא הראש מחלקה שלנו, בהמשך היום אני אסביר לכם על כל הדברים לפרטי פרטים שלא תצטרכו לשאול כלום" אמרתי יוצאת מהבהייה בה הם קמו על רגלייהם ופאק אפילו הגוף שלה מושלם
אחרי הסיור שעשיתי להם חזרתי אל המשרד שלי ולא יכולתי להפסיק לחשוב עליה הגוף שלה הפנים שלה היא מושלמת כל כך מושלמת שזה כמעט אסור
עוד מעט יתחילו השיחות האישיות שלהם ואני רק מחכה שהיא תיכנס לחדר שלי ונוכל לדבר רק שתינו
לא מעט חניכים כבר עברו אצלי ואמרתי לאחת מהן שתקרא ללילה
"כן" אמרתי לאחר ששמעתי את הדפיקות בדלת והיא נכנסה "לילה נכון" שאלתי למרות שידעתי את התשובה היא הנהנה ורק רציתי לשמוע כבר את קולה "את יודעת את תצטרכי לדבר אן את רוצה להצליח" אמרתי ויכולתי לראות שהמשפט הזה עיצבן אותה "לא חושב, שבי." פקדתי וכך עשתה "אז כמו שכבר הספקת להבין אני דיאנה ונכון שאנדראה היא המנהלת מחלקה שלנו אבל אני יהיה האחרית עלייך" אמרתי ואני לא אשקר הידיעה שהיא תחתי מאוד שימחה אותי "הסתכלתי על העבודות שלך מהלימודים ואני חייבת לומר שמאוד התרשמתי" זה לא שקר שהילדה יודעת מה היא עושה "אני בטוחה שאת ילדה עם הרבה כישרון" אמרתי ואני חושבת שגם המשפט הזה עיצבן אותה "תודה" היא אמרה פעם ראשונה שאני שומעת את קולה הוא נעים ורך אני יכולה להקישב לה שעות "אני רוצה שתספרי לי על עצמך" בעיקרון הפגישה שלנו כבר אמורה להסתיים אבל אני לא יכולה אני צריכה עוד "קוראים לי לילה מוריס אני בת 27 למדתי באוניברסיטת מניטובה שלוש שנים אני חייה לבד וזהו נראלי" אמרה כאילו שלא ידעתי את כל המידע הזה "חמוד עכשיו תספרי לי משהו שאני לא יודעת" אני רוצה לדעת עליה הכל והדף המסכן של הקורות חיים שלה לא אומר לי הרבה דברים חיוניים "אין עוד אלו החיים שלי" אמרה "אני בטוחה שיש לך עוד דברים כמו מה את אוהבת לעשות או מה עשית בילדות" אמרתי ולרגע נראה שהיא מעורערת "למה זה כל כך חשוב לי" "כי זה חשוב, עכשיו תמשיכי" התעקשתי "אני לא רוצה לדבר על הדברים האלה" גם היא התעקשה "וזה למה" "כי ככה" אמרה עצבנית קמה מהכיסא ויצאה החוצה רציתי לצאת אחריה ולהגיד לה שזה לא מקובל והיא לא יכולה לעשות דברים כאלה אבל רק ישבתי בכיסא שלי ובהייתי בקיר
YOU ARE READING
עוד מההתחלה
Romanceלילה מתחילה לעבוד בחברה חדשה אחרי שנים של עבודות מזדמנות היא סוף סוף מוצאת מקום קבוע ועבודה שהיא באמת אוהבת לעשות אבל מה שיקרה לה יהיה יותר מרגש מכל דבר שהיא אי פעם חלמה עליו הספר מכיל רומנטיקה לסביות מין (מפורט)
