פרק שישי ~דיאנה~

228 4 0
                                    

"יש לך ממש תיזמון ממש מושלם" אמרתי למלודי "סוריי, אבל צדקת היא ממש יפה" אמרה "תזהרי לא להתאהב בה פתאום" אזהרתי "אל תדאגי אני לא התאהב בה"
"על מה דיברתן" "אחרי שהעבודה נגמרה לקחתי אותה לבית קפה שנוכל לדבר כדי להכיר היא לא זרמה עם זה ואני מבינה אבל אז פשוט החלטתי לקחת אותה לכאן" אמרתי "אמרת לה מה את מרגישה?" שאלה בהלם אני דיי בטוחה שסיפרתי לה "כן לא אמרתי לך?" "לאא" צעקה ונתנה לי מכה ביד "למה זה היה טוב" "איך לא סיפרת לי דבר כזה" התעלמה "לא יודעת הייתי עסוקה כל כך בלגרום לה להיפתח אלי שכנראה שחכתי"
הסברתי נראלי אני לעולם לא אצליח לגרום לה להיפתח אלי "היא לא רוצה לדבר איתך?" שאלה "גם וגם נראלי אני מפחידה אותה ואגב ל"העניש" אותה ממש לא עזר היא רק שונאת אותי יותר" "טוב אבל זה לא שקר שהיא צריכה לדעת מול מי היא מדברת" היא אומרת נשמע שהיא לא אוהבת אותה בכלל "כן כנראה גם נורא הגזמתי באיך שדיברתי איתה" באמת הגזמתי יכלתי להגיד דברים ביותר נעים "טוב אבל למה היא לא מוכנה להיפתח" "היא אומרת בגלל שאנחנו מכירות רק כמה ימים ואני מבינה את זה כנראה הייתי צריכה לחכות עם ההצהרות שלי" אמרתי והיא הנהנה

אחרי כמה שעות שאני ומלודי דיברנו כבר עלה הלילה והלכנו לישון
הבוקר הגיע והתחתי לשמוע צעקות זה נשמע כמו מלודי? שתיהיה בריאה האישה הזאת מה היא צועקת מוקדם כל כך
קמתי מהמיטה והלכתי בעקבות הצעקות לסלון לראות מה קורה "את לא יכולה פשוט לסנן אותי לחודש ולהיות מופתעת שאני כועסת עלייך עכשיו" שמעתי את מלודי עוד פעם צועקת ולידה לא אחרת מאשר נעמי הסוג של אקסית שלה הן יצאו במשך כמעט שנה שלמה ולפני חודש נעמי פשוט נעלמה לה והפסיקה לענות להודעות של מלודי ולשיחות שלה "מה קורה כאן ולמה היא פה" שאלתי כשהתקרבתי יותר "אין לי מושג למה היא פה את זה גם אני מנסה להבין אני קמה שומעת דפיקות בדלת והיא עומדת מולי" אמרה בעצבים "נעמי למה באת" שאלתי גם עצבנית "אני רוצה להיות איתה מלודי אני אוהבת אותך בואי נחזור פשוט" אמרה ללא בושה "אז אחרי שסיננת אותי במשך חודש ולא ענית לשיחות שלי והבית של היה פאקינג ריק את רוצה לחזור" אפשר לשמוע בקול שלה עד כמה היא פגועה "אני לא חשבתי שזה ישפיע עלייך כל כך גם זה רק חודש" ניסתה לחפות על עצמה "את לא מתביישת" התערבתי "דיאנה אל תתערבי זה לא קשור אלייך" סיננה בכעס לא לאישה אין גבולות "אני ועוד איך אתערב ואת בן אדם מסריח שכמותך אל תעופי מהבית הזה ואת תעופי למלודי מהחיים" צרחתי עליה כמו משוגעת עד כדי כך שהיא החווירה פנים אני יכולה להיות ממש מפחידה כשאני רוצה מה שלא עשיתי טוב כשהייתי עם לילה

"את בסדר" שאלתי את מלודי אחרי שהכלבה הזאת הלכה "אני לא יודעת" מסתבר שהיא גם בגדה בה באותו חודש אבל אני לא יהיה מופתעת אם היא בגדה בה עוד לפני "אני אגיד בעבודה שאני לא מרגישה טוב אני ממש לא במוד של לצאת לאנשהו" אמרה בקול שקט והלכה לחדר שלה אוי נעמי את כל כך הולכת להתחרט על מה שעשית

עוד מההתחלהWhere stories live. Discover now