עוד מההתחלה

פרק ראשון ~לילה~

"לילה שולחן 7 לא ישרת את עצמו" המנהלת שלי צעקה לי קמתי מהכיסאות בר שישבתי עליהם והתקדמתי עם מספר תפריטים בידי

"ערב טוב קוראים לי לילה אני יהיה המלצרית שלכם להיום הנה תפריטים תקראו לי כשתרצו להזמין" אמרתי עם חיוך וחזרתי לכיסאות בר

           __________________________

אז היי קוראים לי לילה אני בת 27 אני גרה בטורנטו שבקנדה ואני עובדת במשרה חלקית במסעדה, החלום שלי הוא לעבוד בחברת TYT וכרגע אני עושה כל שביכולתי לעבוד שם בשילוב עם העבודה שאני עושה אני גם לומדת עיצוב פנים גם בגלל הלימודים אני תמיד עובדת משמרת ערב אלא אם כן יש ימים מיוחדים

חיי לא כל כך מעניינים ברחתי מהבית שלי בגיל 17 בגלל התעללות מההורים שלי אבא שלי היה שתיין ואמא שלי פשוט הלכה אחרי כל מילה שהוא אמר אני לא מאשימה אותה היא פשוט פחדה ממנו שהוא גם ירביץ לה.
ויש לי שתי חברות שאני הכי אוהבת בעולם זואי וניקול הכרתי אותן בלימודים הן כמו משפחה בשבילי

         ___________________________

"אז שתי לימונדה קולה אחת וספרייט" אמרתי שוב מוודה את ההזמנה הם הנהנו לי והלכתי אל הבר מבקשת את השתייה שלהם

"לילה למה את יושבת פה ולא עושה כלום" המנהלת שלי גלוריה שוב מנסה למצוא סיבות להאשים אותי "למעשה היא לא יושבת פה בלי לעשות כלום היא מחכה למשקאות" אריק הברמן אמר ולחשתי לו תודה בלי שהיא תשים לב "כדי לך מאוד שזה המקרה" היא הלכה והוצאתי לה לשון כשהיא כבר לא רואה "תודה שוב פעם ותודה על המשקאות" אמרתי בחיוך וחזרתי לשולחן מביאה להם את השתייה

המשמרת נגמרה ואני בדרכי חזרה הביתה "את רוצה שאני אקפיץ אותך" המכונית של אריק הופיעה מולי פתאום "אתה רוצה?" שאלתי כי הבית שלי נורא רחוק משלו "כן בטח תעלי" "טנקיוו" אמרתי בשמחה ונכנסתי.
"ביי מטורללת אחת" אמר כשיצאתי וצחקתי "ביי משוגע אחד" אמרתי ונכנסתי לבניין שלי מזמינה את המעלית.
אחרי שהתקלחתי והחלפתי לפיג'מה לקחתי ספר שהתחלתי לקרוא לפני כמה ימים וקראתי עד שעייני נעצמו מעצמן

"תסתום כבר" צעקתי על השעון מעורר וקמתי בחוסר חשק התארגנתי ללימודים רק שהיום זה יום מיוחד היום אני מסיימת שלוש שנים של לימודים מגיל 24 אני לומדת הכי קשה שאני מסוגלת כדי שיגיע היום שאני אוכל לעבוד בTYT

"לילהה" שמעתי את זואי קוראת לי והתקדמתי אליה בחיוך "את מתרגשת?" שאלה "ברורר ואת?" שאלתי גם והיא הנהנה בהתרגשות ניקול גם הצטרפה אלינו והלכנו אל הבניין של ההרצאות התיישבנו והמרצים שלנו עלו אחד אחד כדי לדבר.
"אני שמח להגיד שהגענו לרגע הזה ושיהיה לכולנו הצלחה גדולה בהמשך החיים" אחד המרצים היותר בכירים אמר וכולם קמו ומחאו כפיים בהתרגשות

יצאנו מהבניין שמחות עד השמיים "אנחנו סיימנו" אמרנו ביחד כשיצאנו מהשער בפעם האחרונה "מה אתן הולכות לעשות עכשיו" שאלה זואי וצחקתי טיפה מהעובדה שכרגע אין לנו שום דבר לעשות "אני כנראה אבדוק מה קורה עם הכניסה שלי לTYT" אמרתי הגשתי מועמדות לפני שבועיים וגם הלכתי לרעיון "מהמם" אמרה היא הסתכלה על ניקול "אני חוזרת להורים שלי לחודש ואז אתחיל לחפש עבודה" "ואת זואי" היא אמרה "אני כנראה כמוך אסע לחופשה ואז אתחיל לחפש עבודה" אמרה והנהנו
חיבקנו אחת את השניה וכל אחת הלכה לדרכה

נכנסתי לבית שלי בדיוק קיבלתי משכורת וזה הזמן שלי להתפטר גם אם אני אתקבל וגם אם לא אני הלך מחר להתפטר נכנסתי למחשב ונכנסתי לאתר של החברה 'מחר אמורים לקבל תוצאות' חשבתי לעצמי מחר אני אדע אם התקבלתי

סיימתי להתקלח ונכנסתי למיטה ממשיכה עוד טיפה מהספר שלי, "אבל למה אתה בגדת בה עוד בהתחלה" התעצבנתי על הדמויות בספר ובזה החלטתי לסגור את הספר ולהמשיך בזמן אחר.

היושיםם אז כןן זה ספר חדש חשבתי לנסות סגנון קצת אחר אולי זה יותר יזרום לי אני יודעת שזה פרק קצר אבל אני מבטיחה ששאר הפרקים לא יהיו קצרים אז מקווה שתהנו🩵