נקודץ מבט האן#
הוא חזר לביתו מוטש אחרי יום עבודה עמוס בחברה.
הוא רק רצה ליפול על הכריות מרשמלו שלו ולהיעלם לתוך הלילה המתוק.
אבל זה כנאירה לא מה שתכנן לו הגורל, היו לו עוד כמה דברים לעשות לפני שיוכל ללכת לישון.
חרא. חשב לעצמו, הוא התפתה לצעוק את זה ,אבל ידע שיש כאלה שירימו גבה על דיבורו אז שתק.
הוא ניכנס לחדרו והחל להוריד את החליפה , אבל אז ניזכר במה שאראה הבוקר- והלך לסגור את הדלת.
הוא צריך לבדוק גם מי זאת הבחורה הזאת...
היא מוזרה. מיוחדת? ,לא.. מוזרה.
המוחו ניסה להיזכר מה הי כתוב בתג השם שלה אבל לא זכר עם היה לה כזה בכלל... הוא התקשר למשרתת הראשית וביקש מימנה שיביא לה את המסמכים הקשורים אל אותה עובדת..
יופי, עוד עבודה שהוא מפיל על עצמו.
כאילו אין מספיק כזאת.
הוא התיישב בכסאו המסתובב והחל להשתעשע איתו, דבר ילדותי שנהג לעשות כדי להפיג את הלחץ והחרדה שחש בתוך הבית הזה.
דפיקה קלה נשמעה על דלתו והוא בא לפתוח על מנת לקחת את הדפים מן המשרתת הראשית אבל במקומה עמד שם אחיו הקטן.
מה אתה עושה כאן." אמר האן בקול מאוד לא שבע רצון .
"שום דבר שאמור הפריע לך."
ענה קים-צה-היול ונכנס לחדרו של האן- מתעלם מידו שבפרוש רמזה לו -לא לעשות כך.
" חחח..., זה בכל זאת החדר שלי." אמר בפרצוף מלא גועל וסימן עם ידיו על דלת היציאה.
"למה אתה כל כך כבד היונג." ענה אחיו וקפץ על מיתתו של האן מבלגן אותה. דבר שהאן לא סבל מאז היותו ילד.
" בכל זאת , תירצה לשתף אותי במה אוכל לעזור לאדון הצעיר?!" שאל האן בציניות מובהקת וחיכה לתשובתו של אחיו.
"אמ.. ביגלל שאתה מקורב למשרתים , רציתי לשאול על אחד מהם.." ענה אחיו קצרות, "אה-אה. ובגלל זה היית צריך להתפרץ לחדרי?" פרצופו של האן נהיה מעוצבן מרגע לרגע וידיו כבר לא רק רמזו ל קים צה היול לצאת מן החדר הם אמרו.
"אז אתה תסדר לי אתזה?" שאל שוב אחיו והתעלם מידיו וקולו ששדרו אי רצון מובהק לנוכחותו.
"כל עוד תעוף לי מהחדר." ענה האן בגלגול עיניים.
"יופי, קוראים לה האן-יו-רי"
אמר קים צה היול ובא לצאת מחדרו של האן.
"לה?" התבלבל האן.
"למה שתרצה מידע על מישהי?"
"גם אני גבר. מותר לי להתענ-" התחיל לומר אך האן עצר אותו
" אל תפרט. אני מעדיף שלא לשמוע." אמר האן ודחף את קים צה היול לדלת.
"אל תשכח היונג" אמר והלך משם כאשר האן סוגר אל הדלת
" סופסוף ניפתרתי מימנו.
ושניהם לאחר מכן נשמעו שוב דפיקות על הדלת,
"מה עכשיו?!" התחיל לומר האן אך אז ניזכר במידע שביקש,
" או, סליחה " אמר למשרתת הראשית ולקח מימנה את התיקיה אותה ביקש,
הוא התיישב על יד שולחנו והחל לקרוא, אבל היה שם משהו מוזר. לא פרט כולשהו על העבודות שבהם עבדה או על עברה ,אלא על שמה.
"האן-יו-רי?"
YOU ARE READING
To love - to trust
Short Storyהאן יו רי תמיד הייתה לבד טוב.. לא תמיד. מאז שהיא זוכרת את עצמה.. לסמוך על אנשים היה משהו שלא בא בחשבון. משהו מדומיין. משהו... לא מציאותי. עד שהוא הגיע.
