היא התיישבה בחדרה על מיתתה והתחברה לאוזניות שלה.
היא שמה ברקע שיר רנדומלית ודיכאוני ונשענה אחורנית על מיתתה, מצפה לקצת שקט.
אבל כמובן שמרפי מגיע בדיוק בזמן שהכי לא צריכים אותו והאן התפרץ לחדר.
היא הורידה אוזניה אחת והסתכלה לכיוונו בבלבול.
"את בסדר? שמעתי שנפצעת." הוא היה ניראה מודאג וסרק את גופה כדי למצוא את הפצע שלה.
"לא אני בסדר, ובפעם הבאה תידפוק. " אמרה וסימנה לו לצאת.
אך הוא התעלם והתיישב על ידה. וראה את הפצע שהיה בברכה.
"שניה אני חוזר" אמר ויצא מן החדר.
"אל תתרח!" צעקה לכיוונו האן יו רי אבל לא נראה ששמע, כי לאחר כדקה ניכנס בחזרה לחדר עם כמה תחבושות , תמצית לניקוי פצעים ודבק סלוטייפ כדי להדביק את התחבושות .
"מה אתה עושה?" אמרה האן יו רי לכיוונו וקמה ממיתתה כדי להראות לו את כיוון היציאה.
הוא הושיב אותה בחזרה על מיתתה כשרגלה מופנת כלפי מתה והברך הפצועה חשופה לכיוונו
"תעזוב אותי." אמרה ובאה לקום שוב ממיתתה.
אך הוא עצר בעדה.
"זה או זה או שאני מגלה אותך עכשיו להורים שלי " איים האן , האן יו רי התיישבה על מיתתה בלית ברירה ובהתה בו ברוגז.
"היינו צריכים להוסיף כמה סעיפים שמונעים ממך לאיים עלי עם זה."
"יכולנו, אבל אז זה לא היה מעניין " אמר וחייך לכיוונה חיוך חמוד שגרם ללחייה להסמיק.
הוא התכופף לכיוון הברך שלה ושם את חומר החיטוי על הפצע
"אווץ, תביא אני אעשה אתזה ." אמרה ובאה לקחת מידו את חומר החיטוי.
אבל הוא היה זריז מימנה ותפס את מפרקה לפני שהספיקה.
"מה זה?" אמר והצביע על צלקת שנימתח לאורך ידה במין פס ארוך וצר.
הוא לא שם לב לכך עד עכשיו כי נהגה ללבוש חולצות ארוכות שכיסו את כל ידה.
"זה שום דבר מיוחד." אמרה ומשכה את ידה בחזרה לצד גופה.
האן הביט לתוך עיניה ושאל "תוכלי להראות לי את זה שוב?" היא היססה אבל לבסוף שיחררה את ידה לכיוונו,
"אתה משחק את המשחק יותר מידי טוב, אתה יכולה לעצור עכשיו". אמרה והחזירה את עינייה לספר מושכת את ידה בחזרה.
"את חושבת שאני משחק?" שאל שוב האן
אבל היא התעלמה ולא הגיבה.
הוא הרים אותה מן המיתה והעמיד אותה לידו.
הם עמדו קרוב. יותר. מידי קרוב.
"מה אתה עושה?" היא הביטה לכיוונו וניסתה להשתחרר מאחיזתו.
הוא שוחרר את ידה התכופף לכיוונה
ונשק קלות לשפתיה.
YOU ARE READING
To love - to trust
Cerita Pendekהאן יו רי תמיד הייתה לבד טוב.. לא תמיד. מאז שהיא זוכרת את עצמה.. לסמוך על אנשים היה משהו שלא בא בחשבון. משהו מדומיין. משהו... לא מציאותי. עד שהוא הגיע.
