To love - to trust

14

נקודת מבט האן יו רי#
הוא נישק אותה.
הייתה לזה הרגשה שהיא לא הכירה.
הרגשה מוזרה בבטן, כאילו מישהו מתעופף שם.
ובו בזמן היא עיבדה את חוט המחשבה שלה.
זה היה פשוט הוא והיא עומדים אחד ליד השני, כאילו זה תמיד היה ככה.
ואז היא חזרה לעצמה.
הוא התנתק מימנה והיא הלכה צעד אחורה ונפלה עת מיתתה
היא לא רצתה להכניס אותו לזה
היא לא יכולה לסמוך עליו.
היא לא יכלה לסמוך על אף אחד.
היא לא יצרה איתו קשר עין
מנסה עדיין לעכל את מה שקרה.
"את חמודה כשאת מבולבלת." אמר וחייך לכיוונה.
"למה- אתה- " היא גימגמה והסתכלה לתוך עיניו.
"זה לא ברור? אני מחבב אותך." אמר האן והתקרב לכיוונה שוב.
"אוק-רגע, מה?" היא הביטה בו בבלבול מנסה להבין לאיזה קוד או סימון הוא מתכוון.
"זה לא ברור?" שאל כשאל פניו מבט חמוד ו'תמים'.
"תפסיק לשחק איתי.  אין לי כוח לזה." אמרה בגלגול עיניים ובאה לקום מן המיתה אבל הוא תפס בידה ומשך אותה לכיוונו, והיא נפלה על גופו.
"אמרתי לך כבר., אני לא משחק." אמר במבט פלרטטני והתקרב לכיוונה שוב.
פער קטן מאוד מפריד בין שתיהם.
"אתה-" היא מילמלה, התרחקה מימנו במהירות ויצאה מן החדר.
#נקודת מבט האן#
היא יצאה מן החדר בבהלה ובלבול.
זה היה חמוד  חשב האן וחייך לעצמו.
היא עניינה אותו. מאוד, וכנאירה  שלא רק בגבול הידידים.
עכשיו הוא רק צריך לחשוב על דרך לגרום לה לאהוב אותו ויותר חשוב לסמוך עליו.
# נקודת מבט האן יו רי#
היא יצאה מן החדר במהירות וניתקעה בגוף של מישהו
זה היה קים צה היול.
מרפי ממש אוהב אותי. חשבה לעצמה האן יו רי.
היא נעמדה למולו, וזזה מעט הצידה ,נותנת לו לעבור.
"וואו, מישהי למדה נימוסים " אמר קים צה היול בסרקזם.
"מה שתגיד..." אמרה האן יו רי בגלגול עיניים ובאה להמשיך ללכת
אבל הוא תפס בידה.
היא הביטה בו במבט מזלזל ומשכה את ידה .
"אין לי כוח אליכם." היא גילגלה עיניים והלכה מישם לכיוון החצר.
#נקודת מבט האן#
הוא רצה לקחת אותה לאנשהו, רק שניהם, כדי שיוכלו לדבר, כדי שהיא תבין שהוא באמת מחבב אותה, ולא כמשחק.
אבל הוא לא ידע לאן.
הוא הסתובב מעט בחדרה מנסה להבין איזה מן דברים היא אוהבת,
זה היה קשה, כי כל הדברים שהיו שם לא באמת היו שייכים לה.
הם היו סתם עוד דברים מזדמנים או חד פעמיים .
אבל אז עיניו נעצרו על תיקה.
הוא היה מיוחד.
היו עליו גלי צבע בצבעים כחול תורכיז וירוק שיראו כמו אורות הצפון וכמה כוכבים מצויירים על גבי הרקע השחור של בד התיק.
הוא הביט עוד קצת בתיק וראה מחזיק מפתחות תלוי עליו.
המחזיק מפתחות היה בצורת השתקפות זאב מילל בלילה והוא היה יפיפה.
הדלת לחדרה ניפתח ובפתח עמד אחיו הצעיר.
קים צה היול.
"מה אתה עושה כאן?" שאל  האן את אחיו בעצבנות
"אני יכול לשאול אותו הדבר אותך." ענה לו צה היול
"אני נמצא בחדר של החברה שלי."
"לפי מה שאני רואה , החברה שלך לא נמצאת כאן." ענה  בתון מתחכם.
"ולמה זה עניינך?" שאל האן תוך שהוא מסתובב שוב בחדרה.
"אל תפגע בה.אתה תתחרט על זה אחר כך." הזהיר צה היול
האן הביט אל מכנסיו של צה היול  " אתה מדבר מניסיון?!" שאל האן בצחקוק.
פניו של צה היול נהיו מעט סמוקות אבל הוא הוסיף."התכוונתי ש *אני* אלמד אותך לקח."
האן גילגל את עיניו למשמע דבריו של אחיו מלמל לכיוונו "כדאי שתדאג קודם כל לעצמך." ויצא מן החדר כשרעיון חדש ניצת במוחו