נקודת מבט קים צה היול#:
אחרי אחר הצהרים שבו היא סוג של דחתה אותו- בלשון המעטה. הוא היה צריך לברר עליה יותר כדי לדעת מי היא .
הוא יכל להסיק שהיא סתם משרתת ,אבל גם לו זה כבר היה מוזר. היה בה משהו מוזר יותר. מיוחד יותר.
הוא ירד במדרגות לכיוון האגף בו אחיו התאכסן. אך בדרך עצר אותו אחד המשרתים שאחראיים על ניקיון הקומה.
"יש בעיה כולשהי אדוני?" שאל המשרת.
"לא , למה אתה שואל?" החזיר בתשובה קים צה היול.
"פשוט אינך מרבה לבקר באגף זה.. " ענה המשרת, מסביר בתון מתנצל.
"כן יש לי משהו חשוב לדון עליו עם אחי."
המשרת הנהן קלות והמשיך בדרכו לכיוון אגף המשרתים.
"פח.. , מי הוא שידבר איתי בכלל.." מילמל לעצמו צה היול ורגש עליונות התמלא בתוכו.
הוא התקדם לדלת חדרו של אחיו , הרים את ידו לכיוון הדלת בכדי לדפוק עליה אך אז שמע רעשים מוזרים.
אולי הוא סתם פרנואיד.
ואולי לא.
הוא התקרב לדלת וניסה לצותת אך הרעשים השתתקו.
עוד יותר מוזר.
הוא הושיט את ידו לכיוון הידית , ופתח את הדלת.
#נקודת מבט האן#
היא הייתה ניראת חמודה ומהוססת... לא כמו באותו הבוקר שבו ניראתה מלאת ביטחון עצמי ולא חמודה בכלל. או אולי קצת חמודה?
הוא צריך להפסיק לחשוב על הצמד מילים הזה!
האן יו רי. וחמודה.
באותו מישפט?
היא הרגע פרצה לחדרו. וגם קודם לכן מעשייה ניראו מוזרים - מאוד.
אך מסיבה לא ברורה הוא רצה להבין מה מסתתר מיתחת לכל הסיפור כיסוי שבטוח היה לה. והוא כנאירה נועד להיות מאוד משכנע.
ובלי שבכלל הבין מה קרה הוא היא משכה אותו עליה וניתקה בקיר. המרחק ביניהם לא היה גדול *בכלל*
הוא הביט לתוך עיניה מנסה לבחון אותם ולדלות מהם משהו מסיפורה.
אבל עיניה היו מכוונות לדלת , שהייתה פתוחה מסיבה לא ברורה בכלל, ובדלת עמד קים צה היול.
פרצופו של אחיו הקטן ניראו מבולבלות יותר ממוחו של האן. ותאימנו לו, הייתה תחרות.
הוא ניראה מהוסס ומלא מבוכה.
אחיו העביר את עיניו בין האן להאן יו רי .
מראה שיכל להתפרש בעיני הרבה אנשים לאינטימי , וכרגע ניראה שכך פירש זאת אחיו
"הפרעתי למשהו?" שאל , לא.- קבע אחיו ,יצא בחזרה למסדרון וסגר את הדלת.
משאיר שוב את האן והאן יו רי לבדם.
"אוקי, אז את רוצה לספר לי מה עשית כאן, אני ממליץ אץ האמת הפעם. " אמר האן תוך שהוא מתרחק מגופה ומלביש את חולצת הבלוטים שלו.
הוא ראה את פרצופה מישתנה באחת מרציני למבודח.
"משהו מצחיק אותך?"
היא גיחחה עוד כמה שניות ואז ענתה .
"עם הבגד הזה אפשר לחשוב שאתה סנאי אי משהו." היא העבירה סריקה על הפיג'מה התואמת שלו וגילגלה את עיניה , משהו שהיה ניראה כהרגל - מעצבן ,יש לציין
"את מתכוונת להתחיל לדבר?" העביר האן שוב נושא
"למה לי?, אני בכל מיקרא אצתרך להישאר כאן למשך זמן מסויים" ענתה , והחלה להסתובב בחדר , סורקת בעיניה כל פינה.
"ולמה זה ?" שאל האן
"כדי שאחיך יחשוב שעשינו את, אמ.. אתה יודע מה.." אמרה האן יו רי בגילגול עיניים. והמשיכה ללכת לכיוון הספה שהייתה בחלקו התחתון של חדר השינה.
"אמ.. אוקי?" שאל האן, לא יודע עם אותה או את עצמו
הוא הלך לכיוונה היא הסתובבה עליו בחדות, והם כמעט התנגשו בפעם השלישית לאותו היום.
הם הסתכלו אחד לתוך עיניו של השני . לכמה דקות שהרגישו כמו נצח. הוא הרגיש שהוא תובע בתוך עיניה, ללא דרך לצאת. הוא הרגיש אי וודאות משודרת מימנה,וזה היה הדבר היחדי ששידרה.
כאילו כל השאר לא משנה , או שכל השאר היה מעורבל בתוך כל אי הוודאות. לשניה אחת האן יו רי ניראתה פגיעה. ואז היא צימצמה את מבטה והתרחקה מימנו.
מבולבלת.
וחמודה.
הוא צריך להפסיק לחשוב את זה!
הם הביטו אחד בשני עוד כשניה ואז האן פצה את פיו
"יש לך שתי דקות לפרוק את למה את כאן . אחרי אני אדאג שתישארי בכלא כמה שנים טובות על פריצה ,ריגול , והתחזות למישהי אחרת." אמר לכיוונה האן והסתובב כך שרק פרופיל פניו מביט על האן יו רי.
"לא התחזיתי לאף אחת אחרת." ענתה האן יו רי.
אוקי, לפחות את זה הוא יודע.
"אז מה עשית כאן?" שאל האן וסובב את פרצופו בחזרה לכיוונה
פניה היססו מעט ואז הביטו בו כדי לבחון עם הוא אמין מספיק בכדי לספר לו.
"עד כמה אתה מאמין במשפחה שלך?" שאלה האן יו רי.
וואו. זאת הייתה שאלה חדה כתער, ונגעה בדיוק בנקודה הכי רכה שלו.
עכשיו הוא היסס.
וזה הספיק בשבילה.
כדי לדעת שיש סיכוי להעביר אותו לצד שלה.
וזה כנאירה הסיכוי היחידי שהיה לה להציל את המבצע.
YOU ARE READING
To love - to trust
Short Storyהאן יו רי תמיד הייתה לבד טוב.. לא תמיד. מאז שהיא זוכרת את עצמה.. לסמוך על אנשים היה משהו שלא בא בחשבון. משהו מדומיין. משהו... לא מציאותי. עד שהוא הגיע.
