יש מצב ש... אני כל כך מבולבלת

175 14 10
                                    

בהיתי בה
לא ידעתי מה לענות לה היא ניצחה אותי רשמית
״אה..״
נפלט לי כמו מטומטמת

״כן זה מה שכולם אומרים״
היא חייכה חיוך מריר

״טוב אני מניחה שתורך״
היא אמרה

״אה...כן״
״טוב עברתי סרטן״

״את יודעת שגם לי סוג של גידול״
אמרה אמה

תקשיבו זאתי לא מפסיקה להפתיע אותי

״ואוו אנחנו כמעט אותו בן אדם״
התלהבה אמה

ככה השיחה המשיכה דיברנו על המשפחה שלה ועל החרם שעברתי
היה ממש כיף

ואז היה צלצול

שהרס את הכיף

״טוב אני צריכה לחזור לכיתה שלי כי אם משהי תלשין עלי למורה תמר זה היה בעיה״ גיחכתי במרירות

הסתובבתי אליה היא פתחה את ידיה לעברי

היא הזמינה אותי לחיבוק

חיבקתי אותה

״טוב ביי״
אמרתי לה

חזרתי לכיתתי ופתאום הרגשתי תחושה מוזרה הלב שלי פעם בחוזקה
אני חושבת שגם הסמקתי היה לי חם לא הבנתי מה קורה לי זה היה
הפעם הראשונה שהרגשתי את הרגש הזה

אהבה.

הייתי מבולבלת ממש כי לפני השיחה הכל היה רגיל היינו חברות וזהו אבל פתאום הלב שלי אומר לי אחרת הדחקתי את הרגש הזה מהלב שלי והמשכתי בחיי

עברו יומיים

אני ואמה ישבנו בכיתה ז׳

״תגידי רוצה שאני יבוא אליך?״

״כן למה לא״
אמרה אמה

לקחתי עט מאחד הקלמרים שהיו שם וכתבתי את המספר של אמא שלי על היד שלה ואז פתאום הרמתי את ראשי הייתי קרובה אליה ממש הסתכלתי על השפתיים המצוירות שלה הם קראו לי

אבל אני בתולה פחדנית אז זה לא קרה

בהיתי בה

״הדר״
״הדר״
״הדר״

״מה!?!״
הפסקתי לבהות

״אם לא הייתי סטרייטית הייתי בטוחה שאת מאוהבת בי״
אמרה אמה

היא אמרה את מה שקרה שם לעזעזל איתך אמה

*צלצול מעצבן*

״טוב אני יתקשר אליך״
אמרתי לה וליטפתי את שערה העדין

״די כבר״ היא צחקה

נגמר היום

נכנסתי לאוטו שלנו
״אמא אני יכולה ללכת לחברה?״
שאלתי

״כן בטח למי את רוצה ללכת?״
שאלה אמי

״לחברה שלי מכיתה ח׳״
אמרתי

״איך קוראים לה?״
שאלה אמי

״אמה״
עניתי

״אני לא מכירה את המשפחה שלה אני צריכה לברר עליה״
היא אמרה לי

״נוו אמא מה איכפת לך!״
התעצבנתי ידעתי שאם היא תברר היא תשמע על מעלליה של אמה המופלאה *חיכוך גרון שאומר שאני צינית* ולא תתן לי ללכת אליה

״אני אברר אליה ואז תכולי ללכת אליה״

זה לא הולך להיגמר טוב

_____________________
מקווה שאהבתם אוהבת המון הדר❤️❤️

My life Where stories live. Discover now