ככה פרק חדש בחיי התחיל

309 26 114
                                    

שהייתי חולה בסרטן הייתי מאושפזת בשניידר ושם והכרנו שם משפחות שגם הילדים שלהם חולים

אחת המשפחות הייתה משפחת רגמי הם חברים טובים שלנו יש להם 7ילדים בתכנית6 ילד אחד נפטר ליאור הוא היה איתנו במחלקה ושהוא נפטר לא הבנתי את זה הייתי בת שלוש וחצי

יום אחד לקראת סוף החופש הגדול באנו לרגמי לשבת הם עשירים מאוד אבל זה לא משנה לי בכלל כסף או לא אנחנו חברים הלילה עבר יחסית מהר הגיע הבוקר נכנסנו לבריכה כל המשפחות חילוניות חוץ מאיתנו ורגמי את רגמי אבא שלי החזיר בתשובה והיום הם יותר חזקים מאיתנו בקיצור יצאתי אחרי שיהונתן הטביע אותי (הילד הגדול של רגמי)

עליתי לקומה השלישית לחדר שבו ישנו בשבת וחשבתי על מה שטליה אמרה לי אתמול (הילדה שלישית של רגמי היא שנה מתחתי) היא אמרה לי ״איזה כיף הדר את וחגית (אחותי הקטנה) הולכות לעבור להבית ספר שלי ושל שי-לי״ (האחות השנייה של רגמי) לא הבנתי הרי אמא שלי לא אמרה לי כלום

אבל חשבתי שלא באמת שאני יעזוב עד שסוף סוף השגתי חברות בכיתה ה' אחרי 4 שנים של חרם מזעזע אני לא רוצה לעזוב לא עכשיו כאילו אני כן רוצה לעבור אבל אני מפחדת לעבור למקום שאני לא מכירה ועוד בכיתה ו׳ ועוד יותר נפגעתי מזה שאמא שלי אמרה לטליה ולא לי

נשמתי עמוק נשכבתי על המיטה ובכיתי אף אחד לא שמע כולם היו למטה בבריכה הרגשתי שכל העולם קורס עלי ואז הרגשתי עייפות ונרדמתי (גם בריכה וגם בכי מה רציתם שאני יהיה ערנית?!) אחרי שעתיים התעוררתי ראיתי את אמא שלי יושבת על המיטה שהייתה מולי

״אמא למה אמרת לטליה שאנחנו עוברות לבית ספר שלהם?״ שאלתי עצבנית פגועה וכאובה הדמעות הציפו את עיניי

״הדרי התכוונתי לספר לך במוצאי שבת״ אמרה אמי הייתי פגועה הייתי אפילו קצת בהלם ממה שהיא סיפרה לי ואז יצא לי משפט שעד היום אני מחרטת עליו ״אמא למה להעזעזל את ואבא הלכתם לתוכנית טלוויזיה אם ידעתם שיכולים להעיף אותנו מבית ספר למה אתם לא חושבים עלי עד שסוף סוף יש לי חברות את מעבירה אותי בית ספר איזה מין אמא את״ צעקתי עליה הדמעות נשרו על פני

הסתכלתי על פניה ראיתי איך היא נפגעה גם ידעתי כמה היא חשבה לפני שהיא הלכה למרוץ וכמה עמדנו בראש סדר העדיפויות שלה ולמרות זאת אמרתי את זה

אני חרא של ילדה היא ניסתה לעכל את מה שאמרתי לה ״הדר לא רציתי לפגוע בך רק רציתי שיהיה לך טוב לא העיפו אותך מבית הספר אבל אני רוצה לראות עוד בתי ספר כדי שעם יעיפו אותך יהיה לך לאיפה ללכת״ אמרה אמי היא חיבקה אותי היה לי קשה מאד לחבק אותה בחזרה לא עכשיו לא אחרי כל מה שקרה ״הדר״ היא לחשה באוזני ״את לא צריכה להשיג חברות הם צריכות להשיג אותך״ אמרה אמי ״אנ-י מצט-ערת א-מא לא הת-כוונתי״ אמרתי ומשכתי באפי
״זה בסדר הדר אני אוהבת אותך בכל מצב״ אני זכיתי אמא הכי טובה בעולם אני כל כך אוהבת אותה אין לכם מושג כמה
מקווה שנהניתם
מפרק מחיי המעניינים
אוהבת המון הדר❤️❤️

My life Where stories live. Discover now