התלמידה השנואה עליו

קרוליין

אני שונאת את המורה הזה!
אני רק שבוע פה והוא כבר הספיק לעלות לי על העצבים.
הוא מכריח אותי להתיידד עם המיג׳ל הזה שדרך אגב הוא לגמרי קוץ בתחת.
אני כרגע יושבת  בקפיטריה עם מיג׳ל שאוכל לי את הראש.
אני מסתכלת עליו- עדיין מדבר, ומבינה כמה אני צריכה שאכטה ברגע זה.
״טוב אני סיימתי לאכול ותסלח לי אני חייבת להשתין, אז דבר איתי.״ אני קמה מהשולחן והוא מרים גבה.
״לאן את ככה ממהרת?״ הוא שואל וסורק אותי, מבין מה אני רוצה לעשות.
״את לא הולכת בלעדי, אני גם צריך את השאכטה הזאת.״ הוא קם גם הוא ושם את ידו על כתפי.
״אתה לא מוזמן.״ אני מגלגלת עיניים והוא מגחך, ״את יכולה לקפוץ לי, היה לי היום מבחן במתמטיקה ששרף לי כמה תאי מוח. אני צריך את זה יותר ממך.״ הוא אומר תוך כדי שמוביל אותנו ליציאה.

אנחנו יוצאים מהבית ספר לחצר ומתיישבים מתחת לעץ מוסתר כדי שנוכל לעשן בלי שיתפסו אותנו.
אני מוציאה את הארנק הקטן עם החומרים שלי ומגלגלת סיגריה, אני מפזרת את החומר מגלגלת מלקקת טיפה את הקצה כדי שיתפס.
״תביא לי אש.״ אני מבקשת ממנו והוא מסתכל עליי באי אמון.
״אין לך נימוסים. מה אם בבקשה?״ הוא שואל תוך כדי שמוציא את האש מהכיס שלו, אני מגלגלת עיניים. ״מי שמדבר, נדחפת לי אני לא חייבת לך נימוסים.״ אני מדליקה את הסיגריה ושמה אותה בין שפתי.
הוא לוקח מהר את המצית מהיד שלי.
״אני לא נותן לך לקנוס לי עוד מצית.״ הוא מגחך.
״לא תכננתי על המצית הזאת, היא מכוערת.״ אני מגחכת ושואפת את העשן הרעיל לתוך ריאותיי.

לאחר מספר דקות אנחנו כבר לגמרי מחוקים וצוחקים מכל שטות.
״איך ניכנס לשיעור ככה?״ הוא מצחקק ונשכב לידי על הדשא.
״אני לא תכננתי להיכנס לשיעור.״ אני אומרת והוא מסתכל עליי בזהירות.
״את מבריזה מהשיעורים של אותו מורה כבר כמה ימים, קרה משהו? הוא העניש אותך?״ הוא שואל בדאגה ואני מהנהנת.
״כן, הוא אמר שאם הוא רואה שאני מבריזה מעוד שיעור הוא יצטרך להשאיר אותי שעה אז עכשיו אני עושה לו פרנציפ ולא נכנסת לשיעורים שלו.״ הוא מסתכל עליי באי הבנה,
״למה שתעשי את זה, מה ההגיון?״ אני מגחכת ומסתכל עליו.
״בתכלס אין היגיון זה פשוט דופק גם אותו, כי כל פעם מחדש הוא זה שיצטרך להישאר איתי שעה ואז לא רק שהוא מבזבז שעה מהחיים שלי הוא גם הורס לעצמו. אז אני מחכה שהוא ישבר. וחוץ מי זה, אני שונאת את השיעורים שלו.״
הוא נאנח ומתיישב מנער את שיערו מהדשא.
״הגעת לבית ספר הזה רק לפני שבוע, איך כבר הספקת להיכנס לצרות.״
אני מתגלגלת על הבטן מניחה את ראשי בין ידי.
״זה לא אשמתי, המורה הזה החליט שהוא ממרר את חיי.״ אני ממלמלת ומרגישה את עיני מתחילות להיעצם.
״תראי, אני לא אגיד לך מה לעשות אבל אני חושב שאת צריכה לקחת את עצמך בידיים. לא סיכמנו שאת מתחילה דף חדש?״
כן, מיג׳ל הצליח להוציא ממני מידע על למה הגעתי לפה, וסיפרתי לו שאני רוצה לפתוח דף חדש בשביל סבתא שלי. אבל כרגע אני ממש לא מוצאת את הכוחות בשביל זה.
״כן כן מה שתגיד... תגיד למורה שהרגשתי לא טוב אז הלכתי לאחות, בבקשה.״ אני מרימה את ראשי מעט ורואה אותו ממלמל משהו מתחת לאפו תוך כדי שהוא קם.
״תתחילי לקחת את עצמך בידיים קרי, את הבטחת לסבתא שלך.״ אמר לפני שהלך.
אני מצטערת סבתא אבל אצטרך לאכזב אותך שוב, אני כל כך עייפה..