התלמידה השנואה עליו

ניקולאי

חמש בבוקר ואני כבר ער ומוכן, חיכיתי הרבה ליום הזה ואני נחוש ששום דבר לא יצא משליטה.
נכנסתי להתקלח בזריזות ואז גילחתי את הזקן שלי, שכבר הספיק לארוך בשבועיים האחרונים.
פשטתי את המגבת והתלבשתי בקפידה בחליפה החדשה שלי- חולצה מכופתרת לבנה ומכנסיים מחויטים בצבע שחור מט.
לבשתי את שעוני סידרתי את השיער, אספתי את דברי ויצאתי מהבית בול בזמן.
אני מתחיל היום את היום הראשון שלי בבית ספר שחיכיתי כל כל הרבה זמן ללמדת בו, מיותר לציין שרוני ארוסתי לא מאוד אהבה את הרעיון שאני אעזוב את הארץ, אבל בסופו של דבר הכי תמכה בי והחלטנו שיהיה בסדר בקשר מרחוק.

                          —

לפני שאני נכנס לבית ספר אני נושם עמוק ומכין את עצמי.
אני צריכה להיות בשיא שלי עכשיו. זה לא בית ספר רגיל עם תלמידים רגילים, זה בית ספר שמיועד לתלמידים שצריכים את עזרתי, ואני חייב להיות סבלני עם כולם.
זה מרגש אותי, סוף סוף לעשות את הדבר שחיכיתי לו.

זה בית ספר גדול. מאוד.
אני עולה במדרגות הכניסה ונכנס.
הדבר הראשון שתופס את עיני זה סוג של מוזיאון בלובי, יש שורות של קירות עם ציורים.
ידעתי שזה סוג של בית ספר אומנותי אבל לא ציפיתי לזה.
זה בית ספר בעל ארבע קומות בהחלט בית ספר גדול, מאוד שונה מהבית ספר שלימדתי בו לפני.
אני מחפש את הכיתה שלי- שמסתבר שנמצאת בקומה שהשנייה, ומתמקם.

אני כבר אחרי כמה שעות לימוד ולמדתי להכיר מספר מכובד של תלמידים שלי, אבל עכשיו אני אמור להכיר את הכיתה שאני המחנך שלה- זאת אומרת שהם סוג של צריכים להיות הכי חשובים לי.
לפי מה שהמנהל אמר הוא הביא לי כיתה טובה חוץ מכמה תלמידים עם תיקים מיוחדים..
יש לי ילדה אחת אמה ויקי שעברה התעללות בבית ספר הקודם שלה ומאז היא מוסגרת ולא מוכנה לדבר עם אדם.
יש גם את מייק לייסון שעבר אונס קבוצתי שהשפיעה עליו מאוד.
ואז יש גם את קרוליין אוליבר, היא יתומה ונהייתה מכורה לסמים מאז התאונה שקרתה להוריה. הילדה הזאת ספציפית מעניינת אותי מאוד, לא רשום הרבה בתיק האישי שלה לגבי הורים או מה קרה להם או בכללי משהו לגביה- אני אצטרך לשמור עליה עין.
שלושת הילדים האלה הם אלו שגורמים לחששותיי כי לעולם לא התנהלתי עם תיקים כאלה בעבר, ואני לוקח את זה מאוד ברצינות.