הצד השני

פרק רביעי

יום ראשון-
חופש שבועות הזה מעצבן, הוא רק יומיים ובאחד מהם צריך לשיר על פירות. זה ככ דפוק.
ביום השני, צריך ללמוד למבחנים, כמו היום.
הדבר האחרון שאני רוצה עכשיו זה ללמוד למבחנים-הראשון הוא להסתגר בחדר עם האוזניות ולנסות לתכנן את החיים שלי ואיך אני מספרת למישהו, למרות שאני יודעת שזה בחיים לא יקרה.

אמא לא הייתה בבית אז ניצלתי את הזמן ללמוד למבחן בשקט (כאילו שאני אצליח אי פעם ללמוד למבחן ולקבל מזה משהו). פרסתי את כל הסיכומים למבחן. כשעברתי על הסיכומים קלטתי שאני לא יודעת חצי מהחומר (טוב אולי קצת פחות מחצי, החמאתי לעצמי).
פתאום חשבתי שבמקום לבטל מפגשים עם רביעיית המוסקטרים אנחנו יכולים לקבוע ללמוד למבחן באלגברה ביחד, כי דרור דווקא ממש חזק באלגברה אז הוא יוכל לעזור לי ולכל השאר בחומר שאנחנו פחות מבינים.
כתבתי את זה לחברי בקבוצת הוואצאפ שלנו "המוסקטרים" שבה גל, דרור, רן ואני.
'"רעיון טוב, מילא אני לא מבין כלוםםם מהחומר, ואני גם חייב לספר לכם משהו" שלח גיל, ואני מיד שלחתי אימוג'י קורץ.
"אחלה, באים אליי?"
"כבר בדרךךך"
כתבתי לאמא שאני אצל תמר ויצאתי.
בדרך פגשתי את גיל שהיה נראה נסער במיוחד ואמר לי שהוא יספר רק כשכולם יהיו נוכחים.
סוף סוף הגענו בהליכה שהרגישה כמו נצח, אבל רן דווקא אמר "הגעתם דיי מהר". דרור כבר היה שרוע על הפוף של רן. כולם מיד העבירו את מבטיהם אל גיל עד שגיל אמר: "תקשיבו, אני יודע שלא באנו כדי סתם לדבר אלא כדי ללמוד, אבל יש משהו שאני חייב אבל חייב לספר לכם" "נו כבר דבר" העצנו בו "טוב אז..גל מהכיתה.."
"אוללההה" אמרתי וגיל נהיה אדום כמעט כמו החולצה שלו.
"היא הציעה לי לצאת איתה למסעדה חדשה שנפתחה בטיילת בים" סיים גיל בזריזות ככל שיכל את המשפט ומיד לאחר מכן הוא נאנח אנחה גדולה. סוף סוף דרור פתח פה "אאאאא באמת? נו ומה ענית?" כולנו הבטנו בגיל בסקרנות.
"אממ..זה היה בוואצאפ אז כתבתי לה שאני יחשוב על זה" אמר גיל. "רק אני יחשוב על זה?" שאלתי כדי לוודא ששמעתי נכון. "אתה בעצמך סיפרת לנו שאתה מחבב אותה בערך מאז כיתה ד ביסודי" אמר דרור בבוז "כן..אבל זו בדיוק הבעיה, חיבבתי אותה עד לא מזמן, אבל אני כבר בעניין של מישהי אחרת" האמת שממש הופתעתי, חשבתי שהוא ממש בקטע שלה. כולנו שתקנו לרגע אז שגיל אמר "אני לא בקטע של גל, כבר לא. אני בקטע של מישהי אחרת, ולפני שתשאלו - אני לא מתכוון לספר לכם מי זו".
"רצינייי? למה להשאיר ככה במתחחח" אמר רן אבל עדיין חייך מאוזן לאוזן. דרור מיד אחריו שאל: "אתה מתכוון להציע לה, לזו שאתה דלוק עליה?"
דרור חיכה לתשובה, אבל הוא לא קיבל אותה.
גיל בהה בשמיים והמשיך לשתוק.
והאמת ששמחתי בשביל גיל, לא אהבתי את גל הזו, היא ילדה סנובית שחושבת את עצמה מעל כולם, למרות שגיל אומר שביסודי, כשהיא הייתה איתו בכיתה, היא הייתה ממש שונה.
למה שקרה אחר כך לא הייתי מוכנה:
"שוב פעם כולם רווקים?" שבר רן את השתיקה וצחק, "מה איתך ריי, אף פעם לא שמענו ממך על בנים" שאל רן וקרץ לי אבל אני רק התקבעתי במקומי והרגשתי איך פניי מתלהטות עוד ועוד, שיט שיט שיט שיט שיט שיטטט-זה כל מה שחשבתי באותו הרגע-שיט. אין לי מושג על מה בכלל אני חושבת שיט, אולי על זה שזו הזדמנות לספר להם מי אני באמת? אולי על זה שחשבתי שהם יודעים גם בלי שאגיד כלום ועכשיו גיליתי שטעיתי? אולי על זה שנולדתי לסבית ואני ככ שונאת את עצמי על זה? אולי על זה שפתאום אני מרגישה כעס על רן, משהו שמעולם לא היה טלא אמור להיות? פתאום אני לא יודעת אם הם בדיוק מה שאני צריכה.