״בבקשה רק תעזוב אותי אני מבטיחה שלא תראה אותי שוב״ צרחתי בבכי ״את לא מבינה שזו הבעיה?, אני לא יכול את הפלת אותי עמוק בפנים אין שום סיכוי עכשיו שאני משחרר״.
קמילה- בת 19 עובדת בבר בלילה ובבוקר לומדת באוניברסיטה ההורים שלה גרושים ויש לה שלושה אחים שני...
ירדנו למטבח וראיתי שם מישהי בסביבות גיל ה40 מכינה משהו הריח היה פשוט משגעעעע היא כנראה שמעה אותנו מתקרבים כי היא ישר הסתובבה וחייכה לכיווני הרגשתי תחושת חמימות שלא הרגשתי כאן בכמה ימים האלו ״או היי לונ אני מתכוונת גב׳ קמילה את רעבה? הכנתי משהו טעים לאכול״ למי היא מתכוונת? ״רק קמילה בבקשה״ היא חייכה ואז הסתכלה לכיוון לוקה ולא אמרה מילה כאילו הם מתקשרים מבלי לדבר היא הנהנה לכיוונו ״מה דעתך לחכות פה בשיש עם דודה מיה בזמן שאני הולך לטפל במשהו?״ השאלה הייתה מופנת אליי ״תעשה מה שבאלך ,כאילו זה מעניין אותי בכל מקרה״ את החלק האחרון מלמלתי יותר לעצמי אבל היה נראה שהוא שמע כי אכזבה ניכרת בפניו הוא שמע מה אמרתי? לא ייתכן אני רחוקה מממנו בקושי אני שמעתי מה שמלמלתי לעצמי ״אתה יכול ללכת״ אמרתי כשראיתי שהוא עדיין עומד ומחכה ״בסדר אל תדאגי אני אחזור ממש תכף״ יופי קצת להתרחק ממנו לא יזיק לי מה אני בכלל עושה פה? מה הקטע שלו ושל כל האנשים האלה? למה המשפחה שלי ככה בגדה בי? מיליון שאלות ריצדו במוחי ״אז קמילה איך את מרגישה?״ היא העירה אותי מהמחשבות הבלתי פוסקות ״איך את חושבת שאני מרגישה?״ קולי נטף רעל כל האנשים פה לא שונים ממנו כולם פה יודעים שאני מוחזקת פה בניגוד לרצוני ועדיין לא עושים כלום ״את יודעת אני מבינה שקשה לך להיות פה ולהתרגל להכל אבל אל תדאגי את תביני הכל כולנו פה רוצים שיהיה לך טוב אף אחד לא רוצה לפגוע בך״ . היא רצינית איתי עכשיו? כאילו שהיא מבינה אותי היא לא מוזקת בניגוד לרצונה בבית מלא באנשים מפחידים וחסרי לב נמאס לי לא מעניין אותי, כולם פה לא מעניינים אותי אני לא יכולה לסבול אותם ותעובדה שאני מרגישה אליהם אהדה ורצון להתיידד איתם למרות הכל מלבד כעס ״אני עולה למעלה איבדתי תתאבון, אה ועוד משהו תפסיקו עם המשחק המטופש הזה כולכם אתם לא שונים ממנו כל אחד ואחד מכם שיודע שאני פה ולא מניד עפעף כאילו זה בסדר אבל מה אני יכולה לצפות מחיות שפרצו לי לבית ולקחו אותי בניגוד לרצוני אני שונאת את כולכם ואת לוקה אני מקווה שאלוהים ישלם לכם על הכל מלמעלה!״ בשלב זה כבר צעקתי ואני בטוחה שמי שהיה בסביבה יכל לשמוע חלק ממה שאמרתי וצדקתי ה׳שומרים׳ שראיתי הסתכלו עליי במבט פגוע כאילו אני תקעתי להם סכין בגב יופי כי בתקופה שאני אהיה פה אני יוציא עליהם צדדים שרק השונאים שלי זכו לראות אם אני טובה במשהו זה לעקוץ בדיוק איפה שכואב בלי לאפשר לצד השני להגיב בחזרה כי הוא יודע שאני צודקת עליתי במדרגות וטרקתי בחוזקה את הדלת של החדר שינה נכנסתי למקלחת וסגרתי עליי את הדלת התפשטתי והורדתי בגדים ונכנסתי לאמבטיה שהספקתי למלא המים היו כל כך נעימים וחמימים שבאלי להישאר שעות ולא לצאת לרגע מחשבתי נעה לעבר זירון משפחתי שהיינו בקמפינג משפחתי כל כך נהננו ישבנו אני ואחיי והורי מסביב למדורות ואמרנו דברים שנשבענו לקיים שלושת אחיי הבטיחו שתמיד יתמכו בי וירצו בשבילי את הטוב ביותר ויגנו עליי בכל מחיר ״שיקרתם לי״ ״למה שיקרתם לי??״ אני כבר בוכה ולא מצליחה לעצור תדמעות שנשפכות ממני כמו זרם חסר סוף אני נטבעת עמוק יותר בתוך האמבטיה וממשיכה למלמל מילים על כמה שאני כועסת ולמה הם שיקרו לי ככה באמת הייתה להם סיבה? אני חייבת לראות אותם בשביל המצפון שלי להיות בטוחה במאה אחוז שלמה שהם עשו אין מחילה ואני צריכה את זה בקרוב מאוד קמתי התלבשתי לקחתי סט חזייה ותחתונים בצבע שחור ופיג׳מה קצרה עם כפתורים שפתחתי ככה שרואים תחזייה
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
התקדמתי למיטה אני תוהה מה עם החברה הכי טובה שלי רוזה היא יודעת שנחטפתי? אני לא יודעת מה השעה אבל הייתי מותשת מהיום הזה נסחפתי לעוד לילה שקט
