אובססיה של זאב

פרק י. קמילה

שמעתי דפיקה על הדלת והתקדמתי לפתוח אותה
מולי עמד פייטרו אם אני לא טועה הבחור מאותו היום שהגעתי לכאן.
״התחילו את מוכנה?״
״כן שנייה אני יורדת זה פה בחצר נכון?״
״כן״
״בסדר אתה יכול לרדת אני מגיעה״
״את בטוחה שתרדי ככה?״
״ככה איך?״
״את יודעת״ הוא עומד במבוכה עם יד על העורף
״לא אכפת לי מהדעות קדומות שלכם אתלבש איך שבא לי אם עומד לכם הזין מלראות קצת עור לכו תטפלו בעצמכם לא אכסה את עצמי בשביל גבר.״
״בסדר״ איף העלה לי סתם תעצבים נראה שהם צריכים חינוך מחדש
הלכתי לשידה וריססתי קצת בושם וירדתי למטה.
(שטח האחוזה שלו ענק אז יש מקום פתוח וגם האחוזה ענקית)
ראיתי כל כך הרבה אנשים לפחות 300 האם כל אלו יודעים שנחטפתי? כל האנשים האלו לא עושים כלום למרות שהם יודעים?
התקדמתי בזמן שרוב האנשים ששמים לב אליי מרכינים תראש
מה יש להם?
הנהנתי אליהם בחזרה והתקדמתי למקום בו עמד לוקה אני לא חושבת שראיתי אותו פעם אחת עם הבעה חסרת רגשות ושיעמום כמו עכשיו כאילו העולם לא מזיז לו הוא שמר על פנים בלתי ניתנות לקריאה הוא עמד עם כמה אנשים שלא הכרתי וכוס יין אדום בידו ברגע ששם לב אליי מלמל משהו על זה שאני אהיה המוות שלו והבעתו השתנתה מהר מחוסר רגשות להלם לכעס
״קמילה מה לעזאזל?״
״מה?״
״לכי תחליפי״
"לא אחליף אה ושכחתי לשאול מה זה אומר חפיסה שאמרת לי בצהריים שעושים על האש עם החפיסה״
הוא קילל מתחת לנישמתו ואמר
״זה רק כינויי שהמצאנו לעצמנו כל מי שאת רואה פה נקרא חלק מהחפיסה. עכשיו תעלי להחליף בגדים״ וחרק שיניים
התעלמתי ממנו והתקדמתי לכיוון קבוצת בנות שנראות נחמד בסביבות הגיל שלי
״או היי לונה- אה קמילה מה איתך״ אמרה מישהי בזמן שהיא מסתכלת כנראה לכיוון לוקה כמו בפעמים הקודמות היא נראת בסביבות גיל 20 שחומה עם קארה חלק היא בסביבות גובה 1.70
״את יודעת איך קוראים לי״ מתעלמת מהכינוי המוזר שהיא דפקה לי
״בטח כולם פה יודעים איך קוראים לך״ אז צדקתי כולם פה יודעים שאני פה בלי רצוני
״האם אכלתם כבר״ חייכתי אלייה במבוכה
״לא אנחנו ממש תכף נשב״ אמרה עוד מישהי מהקבוצה גם בסביבות הגובה שלה האם כולם פה כאלה גבוהים איזה גנים היא נראת בסביבות גיל 18 יש לה בלונד לא טבעי והיא יותר בהירה מהשנייה
״רגע, אני עדיין לא יודעת איך קוראים לכן״
״או נכון״
״אני אמילי״ אמרה הבלודינית היפה
״אני מריה״ אמרה זאת עם הארה
״ואני תרזה״ אמרה עוד אחת
״אני קלרה״ אמרה מישהי שנראת משועממת מהשיחה אל תדאגי גם אני.
״נשב?״ אמרה אמילי
״בטח אני גוועת״
התקדמנו לשולחן כשלוקה בא ומשך אותי לשבת לידו והתחיל להעמיס לי אוכל לצלחת
״אתה יודע אני לא אצליח לאכול את כל זה תתנפח לי הבטן ואני אקיא״
״לא אכלת בבוקר ובצהריים בגלל הבריחה הקטנה שלך אז עכשיו תאכלי לפחות שני ארוחות״
התקדמתי לאוכל שקורא לי ומבקש ממני לנגוס ממנו ביס ברצון לדפוק ללוקה את הצלחת בפרצוף
״לוקה איפה אחיך?״ החלטתי להתגרות בו בזמן שהוא מנגב לי קצת רוטב מהשפתיים ונראה שזה עבד כי הבעתו השתנתה מיד
״מה זה משנה אתה מנסה להתגרות בי״ אישוניו מתרחבים ונראה שהוא עומד לעשות משהו שיתחרט עליו אם הוא לא ירגע
״בסדר תירגע לא אכפת לי אני בטוחה שאתה נראה יותר טוב לפחות החוטף שלי לא נראה כמו גוש חרא כי זה היה התעללות״ התבדחתי אבל נראה שאותו זה לא הצחיק
לקחתי תיד והנחתי אותה על החזה שלו וקמתי ליד האוזן שלו ומלמלתי לו מילים מרגיעות שגם אם אחיו נראה טוב אני בטוחה שהוא נראה טוב יותר
אכלנו קצת ואז שאלתי אותו
״לוקה האם השומרים מהיום נמצאים פה אני רוצה להתנצל״
״אין צורך״
״אני לא שואלת.״ חרקתי שיניים והסתכלתי מסביב וקמתי מצידו עד שקלטתי את השומרים האלו התקדמתי לכיוונם מתעלמת מהקריאות הכועסות של לוקה
״היי״
״מיס קמילה״ הם אמרו ביחד והרכינו את ראשם יכולתי לראות חיוך מבצבץ מפניו של אחד מהם
״אני מצטערת על הגז פלפל. ובבקשה תפסיקו כבר עם ההתנהגות המנומסת הזאת ושימו תפורמליות בצד
אחד מהם הינהן והשני אמר משהו על זה שהוא לא יכול
הסתכלתי לזה שחייך יכולתי לראות שהוא נראה טוב גאד ניראלי פתחו את החפיסה הזאת בגלל שכולם כל כך יפים
הם צחקו וגם אלו שבסביבה התחילו לצחוק
״האם אמרתי את זה בקול?״ אחד מהם רק הנהן בניסיון לעצור את הצחוק
״אז בן כמה אתה?״ וחייכתי מפלרטטת איתו
הוא נבהל והסתכל לאחור בזמן שלוקה הזועם מתקדם לכיווננו
״אוף איזה cane.״
״קמילה בואי לכאן לפני שאבוא בעצמי וארים אותך אל תנסי אותי אני מסוגל לזה״ יכולתי לראות שהוא לא צוחק אחרי הכל הוא חטף אותי וכל האנשים פה תומכים בו.
התקדמתי לכיוון שולחן האוכל ולקחתי שיפודי נקנקיה והתקדמתי לכיוונו
״קח״
״מה זה?״
״מה אתה חושב? אין לי זין אז הבאתי נקנקיה״
״קמילה״ הוא אמר את שמי בהזהרה
״לא שמת זין כשלקחת אותי מהמשפחה שלי ואפילו לא אמרת לי תסיבה אולי בכל זאת יש סיבה מוצדקת בהתחשב בעובדה ששלושה אחים שלי עמדו ואפשרו את השיט הזה ויש פה 300 איש שאני בטוחה שיודעים שאני לא רציתי להיות פה אבל עדיין לא עושים כלום.״
ירקתי את מילותיי בארס מכוונת לכל מי ששומע, הסתכלתי מסביב לראות שלמרות שזה לא אפשרי נראה שכולם שמעו כי חלקם מסתכלים פעורי פה וחלקם נראים עצובים ועצבנים
״נהרס לי הלילה אני עולה לישון לילה טוב לכולם״ את הסוף כבר אמרתי בכל רם ויצאתי מהחדר גאה במעשיי
מה אתן חושבות על הפרק היום?
אשמח לתגובות והצבעות אני יודעת שאתן מסוגלות לזה🩷