״בבקשה רק תעזוב אותי אני מבטיחה שלא תראה אותי שוב״ צרחתי בבכי ״את לא מבינה שזו הבעיה?, אני לא יכול את הפלת אותי עמוק בפנים אין שום סיכוי עכשיו שאני משחרר״.
קמילה- בת 19 עובדת בבר בלילה ובבוקר לומדת באוניברסיטה ההורים שלה גרושים ויש לה שלושה אחים שני...
אחרי אתמול בלילה בקושי הצלחתי לישון. מחשבותיי נדדו אל האנשים המוזרים בבית הזה הם מסתירים ממני משהו. הם קוראים לי כל הזמן בכינויים מוזרים וברגע האחרון מחליפים כאילו נזכרים שלא צריך לקרוא לי ככה ולוקה כל הזמן ברגעים כאלה דופק להם מבטים.
לפני שאני אנסה תתוכנית האמיתית שלי צריך לעשות ניסיון לא? הם יבינו שאני מתכננת משהו, אני צריכה לעשות משהו לפני בהקדם האפשרי. אם הוא באמת מכיר אותי ואני בטוחה שגם אחים שלי יבינו שאני אנסה לברוח והזהירו אותו לפני אני מתכננת לנסות לברוח בכאילו ולנסות להבין היכן אני נמצאת.כמובן שאם אני באמת אצליח לברוח יהיה טוב יותר.
נאנחתי וקמתי מהמיטה הנוחה לכיוון השירותים צחצחתי שיניים לקחתי את המגבת הנקייה שהייתה מקופלת בצד ונכנסתי למקלחת שנמצאת ב'חדר' שלי. אחרי שסיימתי להתקלח התקדמתי לכיוון חדר הארונות המפנק והתקדמתי לכיוון הבגדים לחפש בגד קל שאוכל לרוץ איתו
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
אחרי שסיימתי להתארגן הלכתי לכיוון המטבח נזכרתי שראיתי באחת המגירות כשבישלתי גז פלפל.
עשיתי סיבוב קטן מסביב לאחוזה וספרתי בערך כמה שומרים נמצאים אני יודעת בוודאות שלוקה במשרד שלו כי שאלתי את אחת העוזרות נראה שפניה אורו כששאלתי אותה איפה לוקה עם חיוך תמים.
יש בסך הכל 16 שומרים\שפוטים. מסביב לאחוזה 6 בערך בבית ועשרה ששניים מכל כיוון, החלטתי להתקדם מהצד המערבי כי הוא בערך הכי ריק. ואז להעמיד פנים שאני מרגישה כאב פתאומי בבטן ואז לרסס אותם ולעלף אותם בנקודת לחץ שלמדתי עליה אחים שלי לא יודעים שלמעשה לקחתי שיעורי הגנה עצמית, וטוב שכך.
"התוכנית יוצאת לדרך" מלמלתי לעצמי
בדיוק כמו שאמרתי יצאתי מהמרפסת ועשיתי כאילו אני נהנית מהנוף, אני לא אשקר האמת נהנתי אבל התוכנית שלי חשובה יותר חייכתי לעצמי והרגעתי את עצמי שזה עוד לא נגמר ואפילו הפסקתי להזעיף פנים לעבר השומרים ובמקום זה לחייך מה שהם שמו לב כי הם קדו לי בקטנה ושלחו לי חיוכים התחלתי להתקדם לצד המערבי
העמדתי פנים משום מקום שיש לי כאב בטן והתחלתי קצת לדמוע מהמשחק הטוב שלי כי בשביל להראות אדומה הפעלתי לחץ על הראש וזה עבד כי שניים מהם רצו לכיווני כשהם היו מספיק קרובים אליי אחד מהם היה נראה שהוא לא מאה אחוז איתי כאילו הוא מרוכז בשיחה עם מישהו אחר.
כשהם היו מספיק קרובים תפסתי אחד מהם בצווארו והוא התעלף בידי ריססתי מהר על השומר השני מה שגרם לו לאבד ריכוז ואילפתי גם אותו מהר התקדמתי בשקט לכיוון החומה ליד עץ טיפסתי עליו וקפצתי מעבר לחומה נפלתי בגלגול על הדשא נשרטתי ברגליים והיד שלי כאבה, יש מצב שאולי נקעתי אותה.
שמעתי קולות וצעקות התחלתי לרוץ עד שהגעתי ליער פאק הם מהירים מזל שאני בכושר. ״קמילה!!״ טיפשים חושבים שאני אענה להם ״קמילה תחזרי לפה עכשיו!״ המשכתי לרוץ נזהרת לא להיתקע בענפים וסמלית עד שנדחפתי לעץ עם יד שסותמת את פי ניסיתי להוריד אותה אבל נרגעתי מהר כשקלטתי מי זה. כשהבחין שנרגעתי הוא הוריד את היד ״מייקל״ ״קמילה אין לי זמן להסביר הכל רק שתדעי שאני עובד עם כמה אנשים חשובים לחלץ אותך אני אצור איתך קשר ובפעם הבאה שאת רואה אותי תעמידי פנים שאת לא מכירה אותי!״ ״מה מייקל אבל למ-״ ״קמילה פשוט תסמכי עליי אין לי עוד זמן להסביר כמו שאני מכיר אותך עכשיו זה נסיון בריחה מזוייף תמשיכי לרוץ ותני להם לתפוס אותך את תביני הכל בקרוב!. את מבינה אותי?! תעמידי פנים שאנחנו לא מכירים!!״ ״בסדר אני סומכת עלייך״ ״אין זמן תמשיכי לרוץ. רוצי קמילה! רוצי!״ בלי לחכות עוד שנייה המשכתי לרוץ לאחר חמש דקות הם ׳הצליחו׳ להשיג אותי והם כרגע מקיפים אותי. לוקה יוצא ״אמרתי לך מיאמוראני אמצא אותך את צריכה לוותר על הרעיון המטופש לברוח ממני! קדימה בואי נחזור הביתה.״ (אהובתי) שמרתי על הבעת פנים נטרלית לפני שהתחלתי לבכות כדי לרכך אותו מהעצבים שלו ״הביתה? זה לא הבית שלי אני לא רוצה לחזור איתך בבקשה תשחרר אותי״ התפרקתי על האדמה הקשה ״לוקה למה אתה עושה לי את זה? בבקשה אני לא אספר לאף אחד על זה״ והמשכתי לבכות ״שששששש באבי הכל יהיה בסדר תני לי להחזיר אותך״ רק הנהנתי עליו ונתתי לו להרים אותי הוא הרים אותי בתנוחת כלה ואני טמנתי את ראשי בעקום צווארו יאמי אם הוא לא היה החוטף שלי ״בבקשה לוקה״ ״מה בייבי״ ״תן לי לנוח עלייך קצת״ וראיתי אותו מחייך מרוצה מעצמו הוא חזר את כל הדרך לאחוזה ואני עדיין בידיו ״אתה יכול להגיד לאנשים האלה שאני מצטערת אני פגעתי בהם אני לא התכוונתי לזה״ ״אל תדאגי לגבי זה.״ ״לוקה אני לא יודעת למה אני מרגישה אליהם קרבה אני לא אסלח לעצמי אם הם ירגישו כלפיי טינה בגלל זה״ מלמלתי מנומנמת טוב טכנית? לא שיקרתי ״זה בסדר תשני הכל יהיה בסדר״ הנהנתי לכיוונו ונרדמתי עליו לא לפני שהזכרתי לעצמי גםאםליביוגופיימשכואלייךאנילאאוותרעלהחופששליבשבילבחור. לעולםלא. ונסחפתילשינהעםחלומותמתוקים.
