פסקול שקט

פרק 3 - נ.מ סופיה

“Feeling like you’re trapped in your own skin” - Ok not to be Ok

״טוב אני חושב שסיימנו כאן, סופיה יש לך משהו להוסיף?״ שאל אותי דרייק, הבמאי השותף שלי לאחר שעה וחצי של פגישה שבה דיברנו על כל מה שאמור לקרות עד לתחילת הצילומים של הסרט.
החל מסיום העבודה על התפאורה ולתקן דברים קטנים בתסריט ועד לסיים ללהק את כל הקאסט בימים הקרובים ושאני ואוסטין נשב ונתחיל להחליט על כיוונים כלליים לפסקול של הסרט.
לא הצלחתי להבין למה הרעיון של עבודה עם אוסטין הלהיב אותי אבל השיחה הקצרה שהייתה לנו לפני שהפגישה התחילה לא יוצאת לי מהראש ומיותר לציין שהדבר הזה מלחיץ אותי כי היכולת שלי לאבד שליטה ברגע שמשהו נכנס לי לראש היא גבוה ואסור לי, אסור לי לאבד שליטה.

השיחה בינינו הייתה כיפית, קלילה, קלילה יותר מרוב השיחות שהיו לי בחיי. ואמנם זה היה נחמד לשם שינוי, נחמד שקל לי לדבר ככה עם מישהו.
אבל זה גם הלחיץ אותי וגרם לי להיות עוד יותר מודעת למעשים שלי, עוד יותר מודעת למה שהוא יוכל או לא יוכל לראות בי.
״רק שאני מתרגשת שהצילומים מתחילים בעוד שבועיים, הסרט הזה הוא החלום שלי״ אמרתי בחיוך שנועד להציג כנות, רכות ומסכה של מקצועיות שהסתירה את המחשבות ואת האמת המכוערת על חיי.

״אם כך, נסיים להיום. נשאר בקשר במהלך הימים הקרובים, אני אחזור לאודישנים ואסיים ללהק את שאר התפקידים, אני מניח ששמעת מלייני שליהקנו את וויליאם סוף סוף. זאת הייתה עבודה קשה אבל אני מרוצה מהליהוק שלנו״ הכריז המפיק מסביר קצת על המשך היום שלו והנהנתי נזכרת בשיחה עם לייני מהבוקר.
״היא עדכנה אותי, אני שמחה שמצאנו וויליאם סוף סוף. ונתראה בפגישה הבאה״ בשניה שקמנו מהשולחן והתחלנו להיפרד אחד מהשני קיבלתי התראה בטלפון שעצרה אותי רגע לפני שבאתי להיפרד מאוסטין שדיבר כרגע עם הלהקה שלו אבל לפי המבט שלו שחיפש אותי, יכולתי לזהות שהוא היה להוט לדבר איתי כמעט כמו שאני, בסתר ליבי, הייתי להוטה לדבר איתו.

״תכף נלך להכין לך לאכול קיט?״ נישקתי את ראשה הפרוותי של קייטי, מכניסה אותה למקום שלה בתיק והיא יללה מתכרבלת במקומה.
פתחתי את הטלפון שלי כדי להבין מאיפה הגיעה ההתראה וליבי נפל כשראיתי שההתראה הגיעה מבעל הבית שלי.

ראיתי שחור, האזעקות בראשי צרחו, הרגשתי את גופי קופא ויכולתי להרגיש בהתקף מגיע.
לעזאזל אין סיכוי שאצליח למצוא את האוזניות שלי עכשיו ואני עדיין לא לבד.
פתחתי את ההודעה ביד רועדת ובשלב הזה כבר ידעתי שלא אצליח לעצור את ההתקף בזמן.

הייתה הצפה בדירה בעקבות הטפטוף בגג, מצטער שלא טיפלתי בזה לפני אבל בעקבות ההצפה תצטרכי לצאת מהדירה כדי שאוכל לתקן את הנזק, אתן לך עד מחר לאסוף את הציוד שלך ולצאת מהדירה. כמובן שלא תצטרכי לשלם.

העולם שלי קרס, בעל הדירה הדפוק שלי הודיע לי כרגע את מה שניחשתי שיקרה כבר לפני שבועות, לא שלטתי מספיק במצב בשביל למצוא מקום חלופי לגור בו לפני שזה יקרה, נשארתי בלי מקום לגור בו. הרגשתי את גופי מתחיל לרעוד ולפני ששמתי לב תפסתי בכורסא הראשונה שראיתי והתיישבתי, הצמדתי את ברכיי לחזי, כורכת את ידי סביב ברכיי ונשימותיי כבר נהיו לא סדירות.
לייני עדיין גרה עם ההורים שלה כדי לעזור להם בזמן שאחותה בחול אז לא יכולתי להפיל עליהם אותי בנוסף לכל הבעיות שיש להם, מה גם שידעתי שאם אגור עם לייני היא תתחיל לראות דברים שאני חייה את חיי בשביל להסתיר.
לא יכולתי לחשוב על דרך לצאת מזה, הבית הישן של הוריי נמכר לפני שלוש שנים וניצלתי את הכסף בשביל לשכור את הדירה הדפוקה שגרתי בה עד עכשיו, בשביל לקנות ציוד לקייטי ובשביל לקנות לעצמי מחשב נורמלי שאוכל לכתוב בו.