למה אתה??!

פרק 7: אמה

ראיין חייך אליי בחיוך ממזרי, בזמן שאמת היה עסוק בלסמס למישהו.
ניצלתי את הרגע ו"צעקתי" בתנועות שפתיים בלבד לעברו של ראיין: "מה אתה פאקינג עושה כאן?!" הוא משך בכתפיו לאחור והצביע בדרך אגב על הבחורה בעלת שיער העורב הארוך שפטפטה בצידו השני של השולחן אותו הם חלקו .
"מי זאת?" שאלתי שוב ללא קול, "דייט?" הוא התעמק בשפתי ובתנועות הידיים שלי ולאחר שניות ספורות הוא הנהן וסימן גם הוא בשפתיו "ומה את עושה כאן?"
גילגלתי את עיניי באנחה שקטה וסימנתי בעיניי לכיוונו של אמת הוא התבונן בי כמו אדיוט והנהן לעצמו עושה חישוק בעזרת יד אחת שלו ואז הרים את האצבע השלישית בידו השניה כשהוא משחיל אותה לעיגול בתנועות של כניסה ויציאה תוך שהוא מחייך אליי בממזריות.
אני מקווה מאוד שעיניי הביעו את הזעזוע שחשתי כי הייתי פשוט מזועזעת המעשה המחריד שהוביל הזה הפגין בפומבי.

הוא הוריד את היד כשהמלצר שהיה מזועזע כמוני עבר ליד השולחן שלו, והוא כנראה נבהל והפסיק את הפעולה המחרידה , חייכתי בסיפוק כשרצוני התממש.

אמת הרים את ראשו מהטלפון והסתכל בי בחיוך :" אני אוהב לראות אותך מחייכת... "
סומק הציף את לחיי והרמתי אליו מבט קטן כשהוא גיחך לעצמו בחמידות, גם הוא הסמיק. "אני אוהבת שאתה מסמיק" אמרתי בשקט.
הוא חייך ספק לעצמו ספק אליי ואמר:" אז ... מי זה הבן אדם הזה שאת מדברת איתו מאז שהגענו?!?"
מזל גדול שהייתי מאופרת באופן כבד יחסית היום, כך שאמת לא יכול היה להבחין שהצבע בפניי אזל והחוורתי עד כדי כך שעלי לעשות עמידת ידיים בכדי להשיב את זרימת הדם אל פניי .
גיחכתי באגביות ואמרתי במבוכה:" אין לי שמץ של מושג על מה אתה מדבר!"
עניתי בהכחשה ואז טון דיבורי הפך לשאלה "על מה אתה מדבר?!" הוא ציחקק בחמידות וענה:" את יודעת שאת לא יכולה לעבוד עליי נכון??"
נחרדתי מעצם המחשבה למעשה אני כן, אני חולה סופנית כבר ארבעה חודשים ואתה לא יודע על כך דבר ... אז כן אני יכולה לעבוד עליך .
חייכתי בתמימות ואמת חייך אליי בחזרה, ואז הרצין להסתובב בחדות לאחור .
נבהלתי מאוד למקרה שיראה את ראיין, או יותר גרוע שראיין יראה אותו ויעשה משהו שלא אסלח לו עליו לעולם!

בדיוק כשאמת הסתובב ראיין הרים את עיניו מהשולחן לכיוונינו ובעיניי נעצמו בתפילה שלא יעשה משהו טיפשי , כשפקחתי את עיניי ראיתי את ראיין מחייך אליי חיוך מקסים שחשף את שיניו הלבנות ואת הגומה שלו, כשקלט שגם אמט מסתכל הוא חייך שוב ושלח נשיקה לכיווני.
אמט הסתובב אלי באחת כשמבט שואל ומסוקרן על פניו.
לקח לא כמה רגעים עד שהצליח לחלץ תגובה מבין שפתיו "אמה?? מי זה?" שאל בטון רציני כשהוא פוכר את ידיו אחת בשניה והבעת פניו הפכה לחתומה קורה, הנחתי את ידי בעדינות על ידו וחייכתי בחיבה.
מבטו התרכך מעט למראה חיוכי אך הוא הרצין בשנית ושאל שוב :" מי זה אמה?" ליקקתי את שפתיי באיפוק ואמרתי בשקט:" הוא ידיד מהקולג" , אמט חייך אליי בזלזול ואמר :" ואת מצפה שאני יאמין לזה?" חייכת בחזרה ושזרתי את ידי בידו באגביות.