למה אתה??!

פרק 4:ראיין

כאשר הוציאו אותנו בבהלה ממשרדה של דוקטור פרקינס הייתי פשוט בשוק חה...!
נו חשבתי ששום דבר לא יכול להשתבש...
כשראיתי את התמונה שלה לראשונה בחוף האהוב עליי תוך שאני בוהה בשקיעה המהממת שם, היא הייתה נראת לי כמות אחת מנסיכות דיסני,מקסימה ,תמימה יפיפייה.
לצערי נוכחתי לגלות שהיא אף אחד מהם,חוץ יפיפייה כמובן.
היא הייתה פאקינג מהממת אך לצערי גיליתי בדרך הקשה שבמקרה שלה יופי זה לא הכל בחיים
היא הייתה פשוט מטורפת פשוטו כמשמעו!!
איזה מין נתרמת לא מעוניינת בתרומה,ועוד מקבלת אותה בעל כורחה אני עוד החלטתי לסכן את חיי בשביל האגואיסטית הזו!? לא יאמן ממש!!!!
לאחר שהוצאו אותנו מהמשרד לא העלתי על דעתי שוב לפתח שיחה עם הפסיכית הזו,אז כדי לא להשתעמם דיברתי עם לוסי פקידת הקבלה היה לנו ויכוח די סוער על איזה סיבה שפוטר מנהל בית החולים.לוסי טענה שהטריד מינית כמה אחיות,ואני הייתי לצידו ופשוט הנחתי שהוא יצא לפנסיה...
אך לא יכולנו להתווכח,כיוון שה היקה כנראה לא הייתה מסוגלת לראות מפתח דו שיח עם מישהי אחרת.
הי קמה וצעדה בביטחון לעברנו,היא הלכה ביציבות ששידרה ביטחון עצמי וחייכה אלינו בזחיחות.כשהגיאה לדלפק לוסי חייכה אליה בחזרה וניסתה לפתח איתה שיחת נימוסים אך זו חתכה אותה בתער הדמיוני שהיה בעינה היא הייתה קטנה ממני בשלוש שנים לפחות והיא הייתה פיקחית,טבעת ביטחון עצמי גבוה משלי לא היה ולא היה לעולם,או שזה לפחות מה ששידרה כלי חוץ.
הרגשתי קטן ומאיים פחות בסביבתה כאילו היה לה מגן כלשהו שגרם לה להיראות בטוחה יותר בעצמה...
תיכננתי לפנות אליה מטעמי נימוס אך למזלי לוסי הקדימה אותי"קוראים לך אמה נכון?" לסי הייתה מאוד נחמדה אל אמה,למרות שאמה לא התאמצה במיוחד להראות עיניין אמיתי בלוסי ולדאבוני עובדה זו הייתה די בולטת.
לאחר שלבי נכשלה בכמה נסיונות מאוד מביכים לפתח שיחה טיפוסית עם אמה,וכיוון שעקב כך המצב נהיה מביך לכול הכיוונים,החלטתי לקחת את המושכות לידי ולקטוע את השיחה הצולעת הזו כמה שיותר מהר...
תפסתי בזרועה של אמה בהתחלה בעדינות כדי להימנע מלהכאיב לה,אך כשניסתה להשתחרר מאחיזתי הידקתי את ידי סביב מפרק ידה כדי שלא תשתחרר אלך לא ברמה שיכולה להשאיר סימן...
הכנת פשוט פחדתי עליה בהתחלה היא הייתה נראת שברירית כל כך, אך השבריריות הזו התפוגגה באוויר כמו אבק ברגע שפתחה את פיה.
היה לה הפה הכי דורש נשיקה שראיתי מימי ובכנות ראיתי הרבה פחות מפתים בחיי,כמעט כמו בכמות הפעמים שקייט מחליפה מסטיק מידי יום,כאילו ברצינות!
בהתחלה השתמשה מהם כדי להיגמל מסמים ועכשיו היתה מכורה למסטיקים...
היא פותחת לפחות חמש חבילות ביום עבודה אחד היא פסיכומסטיקית או איך שלא יקראו לזה.
בכל מקרה ראיתי הרבה שפתיים מפתות אבל השפתיים של אמה...
צבעם אדום כמו המיץ הנוטף מהדובדבן והם מלאות ובשרניות כמו תפוח בשל...
אך לצערי השפתיים האלה יכולות להסתכם אצלי במקרה הכי גרוע בחלום רטוב ולא יותר מזה,הן כמו הפרי האסור בשבילי.
עם לקוחות הם גבול בלתי עביר בעבורי אז ניתרמת היא חומץ האש בעבורי רק למה לעזעזאל זכיתי בנתרמת חתיכה כל כך?!
על כל זה חשבתי לעומק בזמן שחשבתי לצידה של בנתרמת הותירה שלי בספסל ה"ריתוק" של בית החולים מול משרדה של דוקטור פרקינס כשהסתכלתי לעברה שמתי לב שהיא בוהה במפרק כף ידי, הקעקוע...
כנראה ראתה אותו קודם לכן כשסידרתי את שערי...נתתי לה להתעמק בו עוד קצת אבל אז כשזה עיניה מביך החלטתי לשבור את השתיקה ואמרתי:"רוצה לצאת אחותה לסיבוב קצר עד שהמבוגרים יסיימו לדון בדברים המשעממים שלהם?קצת חנוק כאן לא...?" היא הוציאה אויר בנשיפה קצרה החוצה כאילו חיכתה שאחד מאיתנו ישבור את השתיקה,לאחר מכן הינהנה קלות בראשה כאות אישור,ושנינו קמנו וצעדנו לכיוון החצר שבחזית בית החולים.
הלכנו אחד לצד השניה בשתיקה מהוסה,בכנות שלא היה לי רעיון איך לפתח איתה שיחה שלא תגרור אותנו לנושא ההתרמה שלא היה נראה שהיא ששה כל כך לדבר עליו.אז פשוט המשכנו ללכת בשתיקה.וטז להפתעתי הפעם אמה הייתה זו ששברה אותה בכך שפנתה אלי בשאלה:"למה אתה עושה את זה?" הבנתי את מבטי לעברה בשאלה:"זו לא שאלה שאני באמת יכול לענות אליה...את יכולה לנסות להיות יותר ספציפית?..." היא הייתה נראת מרוכזת וקצרת רוח כאילו משהו מחכה והיא תוכל להתפנות אליו ברגע שהפגישה הזו תיגמר...
היא פתחה וסגרה את שפתיה כאילו התבלטה מה לומר,פאק השפתיים האלה...
היתנערתי במהירות מהמחשבות המלוכלכות שלי כשהיא השיבה:"נו... את ההתרמה! למה אתה עושה את זה...?" מזל שהלסט שלי הייתה מחוברת לגולגולת כי אם לא היא הייתה נופלת כמו באיזה סדרת אנימציה מזויינת.
מה היא חושבת לעצמה שהיא,שתקבע לי מה לעשות בחיים?! אני לפחות עשור כבר לא קטין ומיזמן עזבתי את בית הוריי.
ועכשיו איזה מתנשאת עם בעיות חושבת שהיא תקבע לי מה לעשות בחיים!?
ניסיתי להשיב תשובה ראויה אך כל מה שהצלחתי להוציא מפי היה:"זה לא עניינך למה אני עושה את זה בדיוק כמו שלא ענייני למה את כל כך נגד כל העיניים!!!!" "דרך אגב אם את על כל כך נגד כל עיניין ההתרמה הזה אז למה את בכל זאת עושה את זה??" הדם בעורקיי רתח מעצבים המחשבה שאני אהיתי עושה הכל בשביל שהיו מוצאים לאימי תורם לימי שזה כבר היה מאוחר מידי...
והצעירונת הזו מתייחסת לזה כמו משחק...
חוות מחשבותיי נקרע כשהיא החליטה לענות, הסתכלתי לתוך עיניה כשדיברה והיה לה מעיין ניצוץ כזה של סבל וכאב שלא שמתי לב אליו קודם לכן:"אני חושבת שכבר הבנת שמבחינה אישית אני לא מעוניינת לעשות שום מאמץ כדי לעקב את המוות שלי." "אני עושה זאת למען האנשים שאני חיה בעבורם."
היא לקחה נשימה עמוקה והיה ניכר על פניה שכואב לה לדבר על כך...
"אני מאמינה שלכל אדם יש את הזכות שיהיו אנשים מהסוג הזה בחיים שלו, אנשים שאינך מסוגל לדמיין את החיים שלך בלעדיהם." כיחכתי בגרוני כשהרגשתי הרגשה של הזדהות כואבת צורבת איתה את איברי הפנימיים, חשבתי איך לענות לה אבל פשוט לא יכולתי....
ואז החלטתי את ההחלטה שהייתה נראית לי הכי נכונה לסיטואציה שאהינו נמצאים בה כרגע,והיא הייתה לשנות את את הנושא ואפילו לנסות להצחיק מעט את הפרזיטית הדיכאונית הזו שנגעה בליבי עם מילותיה הצורבות.
אך לימי שהספקתי לפתוח את פי כדי לעשות זאת היא המשיכה.:"אז הוריי הנחמדים פשוט התחילו את תהליך ההתרמה בלי כל מחשבה ליידע אותי,ורק כשמצאו אותך מתאים בתור תורם הם כבר לא יכלו להסתיר יותר מידי וגם אם הם היו מנסים אהיתי תופסת אותם במוקדם או במאוחר כיון שאת המסמכים אודותיך הם יכלו להבחין טוב אך את התרגשותם הם לא הצליחו להסתיר..."
היא סיימה את ההסתלבטות שלה באנחת אכזבה קצרה ובתגובה אני חייכתי בשקט בנסיון לעצור את החיוך מעלות על פני, כיון שידעתי שאולי אותי זה הצחיק אך היא הייתה מאוד רצינית בקטע הזה.
חשבתי הרבה לימי שעניתי ובסופו של דבר אמרתי שעלה לראשי שלבתי שיכול להצחיק אותה:"טוב אז אני מניח שפרקינס שיתפה פעולה עם הפעולה המחתרתית של הורייך,ואני דיי בטוח שהיא לא חשבה לשתף אותך במשהו מחזה נכון??..." היא חייכה חיוך קטן ושמח בתגובה על מה שאמרתי על פרקינס,כן נחשפתי נכון האישה הזאת פשוט בלתי נסבלת ואין לי שמץ של מושג איך היא התחברה עם אמא שלי כשהן היו ביחד בקולג'...
אהיתי שקוע במחשבות שלי על הדוקטור המעצבנת שלא שמתי לב שהחיוך המנוסה של אמה הפך במהרה לצחוק מתגלגל,פאק!פאק!פאק!
לעזעזאל איתי!? אם קודם חשבתי השפתיים שלה עכשיו אני סמוך ובטוחה שהן הדבר הכי יפה והכי סקסי שראיתי.
הזין שלי התחיל להתקשח רק מהמחשבה על השפתיים היפות האלה מוצצות את הלשון שלי,או על הפיתמה שלי או אפילו נמוך יותר...
פאר ראיין פאקינג תתאפס על עצמך! היא פאקינג חולה סופנית!! שאפילו בתרומה המזויינת שלך היא לא מעוניינת...אז בגוף שלך??? צא מהסרט!!!
ניענעתי את ראשי בחוזקה,מה עובר עליי?? מה הדיכאונית האגואיסטית הזו עושה לי???
יצאתי לגמרי מהטראנס כשהרגשתי יד רכה שנוגעת בעדינות בזרועי הסטתי את מבטי לעבר המגע,שיט!
זו הייתה אמה היא המשיכה את לגעת בי ושאלה:"הכל בסדר??" חייכתי אליה חיוך שמשרד רוגע ואמרתי:"אני בסדר מה שבאמת צריך לשאול הוא אם את הדרך תחת חזק כל כך עד שידרו לך דמעות מהעניים,מה כל-כך הצחיק אותך?" היא חייכה את החיוך הבטוח שלה ידה נשארה על זרועי,היא בטח שכחה מזה כיון שהיד שלה הייתה ביניהם ובעיניי כל אדם רגיל דקיקה כל על וחסרת משקל כמו נוצה.אבל בשבילי לא,לי, בשבילי ,היה לה משקל, היתה לה נוכחות והרגשתי אותה כמו משקולת על זרועי כיון שהגיע החם ונעים שלה העיר בחזרה את החבר הקטן גדול שמתחת לג'ינס שלי שרק הרגע הצלתי להרגיע לאחר שנוחכתי למחזה המדהים של אמה צוחקת.
ניערתי את ידה מימני ביחד עם המחשבות המלוכלכות שלי אליה בזמן שענתה:"אני בסדר פשוט זה הצחיק אותי כל כך..." "אני מתנצלת אם גרמתי לך להרגיש שלא בנוח..." גיחכתי אליה, הפעם בקול כיון שרציתי שתדע שזה משעשע אותי, ואז אמרתי:"מה כל כך הצחיק אותך???"
היא שוב חייכה חיוך קטן ששוב גרם לי לרצות לטרוף את השפתיים היפות שלה ברכות ובו זמנית באכזריות,נו מה יהיה אתי!? פשוט לא ייאמן לאן בן אדם יכול להתדרדר לאחר כמה שבועות בודדים בלי סקס...
למזלי היה לי דייט דיי לוהט להיום ונסיתי לגרום לעובדה הזו לנחם אותי בדרך כלשהי לפחות...
היא פתחה את פיה לענות לי ואמרה:"כל זה,מה שאמרת על פרקינס ועל כמה שהיא קרציה,וחץ מיזה עצם הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, אני,אתה,זה פשוט מגוחך עד כדי צחוק מבחינתי..."
נאנחתי באכזבה למשמע דבריה, טוב למה ציפיתי שהיא תנטוש את כל החיים שלה ואת האמונה שלה בזה שמגיע לה למות רק בגללי??
מצאתי את עצמי מרחף שוב במחשבותיי עד שהיא פלטה גיחוך מאולץ ואמרה:"אהיתי שמחה לבזבז אליך את הזמן שלי אבל יש לי דייט,אז בו לא נפגש שוב בסדר?..."
הסלט שלי עוד שניה נשמטה ממקומה,איך זה שהיא כל כך בטוחה בעצמה??
התלבטתי אם לענות לה בהתרסה או פשוט להניח לזה ולהנהן.
לאחר התלבטות קצרה בחרתי בשניה,אולי זה היה כי חיבבתי את הבטחון שלה או אהיתי בשוק מעצם העובדה שהיא מצליחה לפנות זמן לדייטים. לפי הזיכרון שלי בזמן שאימי הייתה חולה לא היה לה זמן ללכת אפילו לקניות.
אז איך לעזעזאל יש לה זמן לצאת לדייטים?! או שהשאלה האמיתית היא איך היא מסוגלת לצאת לדייטים במצב שלה?
יכול להיות שאני פשוט מקנא?לא...זה לא הסיפור,אין מצב!
לעזעזאל איזה פתטי אני...
בזמן שטבעתי במחשבותיי אמה המשיכה בדרכה ואפילו לא חיכתה שאגיב או שאפרד מימנה.
היא השאירה אותי שם מזועזע ומבולבל להתמודד לבד עם התיסבוכים שלי כלפיה.
בסופו של דבר החלטתי להניח את כל הסיבוכים האלה בצד וללכת למשרדה של פרקינס כדי לבדוק לגבי המטרה המקורית שבשבילה הגעתי לבית החולים.
צעדתי בחלומנות עד כדי כך שלא שמתי לב לבחור בבגדי המנתחים שרץ לעברי כשבידיו קופסא בתחתית מברזל.
כן לא שמתי לב אליו מה שהוביל לכך שהתנגשתי בו והקופסא נפלה ברעש חזק תורם על הרצפה,הנפילה לצערי חשפה את תוכן הקופסא...
נבהלתי מאוד מהרעש התורם של הקופסא כיון שזה הוציא אותי מהטראנס שהייתי שרוי בו נרעדתי במקומי ואז התכופפתי בכוונה להרים את תוכן הקופסא ולהחזיר אותו למקומו המקורי,אך כשראיתי מה היא הכילה הקאתי את כל מה שאלתי באותו יום...
אלה היו שלוש אצבעות שנכרתו כנראה מאיזה גופה כדי להשתלט על אדם אומלל ביותר שבגלל תקרית מצערת במיוחד נכרתו לו שלוש אצבעות!...
מעצם הענקתי בכך הקאתי שוב אך הפעם על הבחור האומלל...
אני משער שבמה שעשיתי כעת הרסתי את יומו...
הרמתי את עניי לכיוונו תוך שנגבתי את פי משאירות הקיא.
"אני מצטער..." מלמלתי בושה "זה בסדר" הוא אמר תוך שתפו על כתפי ברכות והגיש לי מפית אלוהים יודע מאיפה הוא הביא אותה.
קולו היה רגוע ושלב כאילו באמת הכל היה בסדר ושאין לישום סיבה להעלות מיזה שבדיוק הגע ראיתי שלוש אצבעות שנכרתו...
הוא הושיט לי את ידו ואני אחזתי בה בזמן שעזר לי לקום.
כשהיתייצבתי הוא התכופף כדי לנסות להציל את האצבעות הדוחות שכרגע היו מכוסות בקיא באשמתו של משהו מאוד מיוחד...
הוא הרים את האצבעות כאילו הן כלום וכאילו הוא גיל לראות איברים כרותים בכל יום הוא החזיר אותם למקומן בקופסא,כשסיים הוא חלץ את הכפפות של וזרקה אותם לפח הקרוב יחד עם החולצה תוך שגילם קלות ואמר:"אלה לא היו שימושיות יותר..."לפי מה שהבנתי הוא התכוון גם לכפפות וגם לאצבעות יחד גיליתי בחזרה מלמלתי התנצלות שקטה תוך שהוא תמך בידי ואמר,:"אל תדאג,האצבעות אומנם היו אמיתיות אבל הם היו אמורות לשמש לניסוי פשוט שם השתלה על גופה..."הוא שתק הולך בחזרה לכיוון הפח ומה שעשה עורר את תמיהתי כשהגיע אל הפח הוא הוציא את השקית קשר ותה וכשהיתהלך בחזרה אליי הוא היה עסוק בלסמס למישהו מהטלפון שלו כשסיים הוא הרים אליי את מבטו ואמר:"אני פשוט חייב להודיע לפרופסור שלי שהעברת האצבעות נכשלה..."גיחכתי שוב ולאחר שתיקה מעוסה עניתי:"אני חייב לציין שיש לך דרך מאוד מוזרה להרגיע אנשים..."למשמע דבריי הוא פרץ בצחוק מתגלגל ומסקרן כשנירגע הוא ישר את משקפיו על גשר אפו ואמר:"יש לך אבחנה חדה , אני באמת ממש גרוע בלהרגיע נשים..." "דרך אגב קוראים לי דילן נחמד מאוד לפגוש אותך..."הוא אמר והושיטה את ידו השנייה,לחצתי אותה בחום והוא חייך אליי כאילו הוא מכיר אותי שנים.
"אני ראיין נעים להכיר אותך"חייכתי אליו בחזרה והוא שאל אם אני מעוניין להסתובב איתו קצת בבית החולים הסכמתי בחן, ולגמרי שכחתי מכן שתיכננתי ללכת למשרדה של פרקינס הסתובבנו בין המחלקות ודיברנו על חייו אחד של השני החלפנו מספרי טלפון,חלקנו חוויות,צחקנו על פאדיחות  ובקיצור הסתדרנו נהדר יחד.
דילן היה סטודנט בשנתו האחרונה מה שאומר שהשנה הוא עבר לשלב ההתנסות. הוא היה סטודנט לחרוגיה ואין שזה היה חלומו מאז היותו בן שש חלום הזוי אם תשאלו אותי...
סיפרתי לו על כך שאני מקעקע ואפילו הבאתי לו את כרטיס הביקור של המכון שלי,שאלתי כל מיני שאלות לגבי ההתנסות והוא ענה בפתיחות.
"מה הסטיה שלך?" הוא שאל בסקרנות;"נשים עם שפתיים יפות וצחוק ממכר במילים אחרות אמה קרול.
"מה הסטיה של?..." הוא הסתכל עליי באכזבה ואז בהיסוס ובסופו של דבר ענה:" אני גיי..."
אמה התאבדה
וראיין ודילן חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה
הסוף...😘🥰😍❤️

סתםםםםםםםםםםםם
נראה לכם?!😊😊😊😊
אין מצב שהייתי עושה לכם את זה במקומי הייתי רוצחת את עצמי...
אני פשוט לא מאמינה זה הפרק הכי ארוך שלי עד עכשיו!!!!!❤️😍
אז אני מאוד מתרגשת מקווה שגם אתם...❤️
אני רוצה לנצל את ההזדמנות לומר תודה לכל הקוראים\אות היקרים שלי תודה לכם😘
אבל אני נאלצת להגביל את הפרק הבא במספר הנתבעות שיהיה לפרק הבא
אם אתם לא תגיעו ליעד של לפחות 20 הצבעות ורק אז אני יעלה את הפרק הבא...
בתגובות חברים בבקשה תגיבו אולי בשבילכם זה נראה מיותר אבל זה מתמרן אותי להמשיך אז בבקשה תגיבו...😍
תודה רבה 🥰
וניתראה בפרק הבא ביושששששש❤️😘😍🥰