רחוק אבל קרוב

פרק 11

אל תשכחו להצביע <3

נריה

אני לא מאמין שקבעתי עם הכרמל הזאת להיפגש.

עד שראיתי את שחר בגן בבוקר, לא קלטתי שאני אידיוט חסר שכל וחסר מודעות.

למה שאני ארצה לפגוש את כרמל כשיש לי את שחר??? ואני לא בטוח שאני כל כך משקר לעצמי, כי אני באמת מרגיש שיש לי אותה.

ולמה שאני בכלל אצטרך לעשות משהו כזה כשיש לי את שחר? וואו, אני דביל.

כשראיתי את שחר בגן, לא הייתי מסוגל לא לומר לה לפגוש אותי בדיוק במקום שקבעתי עם כרמל ובדיוק באותה שעה. התכנון שלי היה ששחר תגיע לפניה, כרמל תבוא ותבין שזו טעות לבוא לפגוש אותי כי אני רוצה את שחר ותעזוב אותי לנפשי.

זו התכנית הכי גרועה שהייתה לי בחיים, בעיקר כי תיכננתי אותה רק אחרי שקבעתי עם שתיהן באותה השעה ובאותו המקום כמו טמבל. זה מעשה כל כך פזיז מצידי, ברצינות. כי כל מה שעשיתי הלך לפח. הכול יצא לרעתי.

לא התכוונתי ששחר תבוא באיחור כזה, כרמל אומנם הגיע באיחור גם, אבל לא יכולתי פשוט לסלק אותה אחרי שאני זה שקבעתי איתה, אני פשוט לא מאמין שבאמת סמכתי על עצמי וחשבתי שזה נכון להיפגש עם כרמל.

אני שונא את עצמי אחרי שאני מביט בעיניה של שחר, כשהלב שלי פועם במהירות מטורפת, וכשהיא מסתכלת עליי ככה, פגועה כל כך, היא הסתכלה עליי כאילו פגיעתי בה ברמה מטורפת. ברצינות, לא חשבתי שזה כל כך יפגע בה.

כשכרמל באה, הייתי בטוח ששחר כבר לא תבוא ואני פשוט צריך לעבור את הפגישה הזו עם כרמל בשלום ואחר כך לנתק את ה"קשר" הזה ולדבר על זה עם שחר ולהסביר לה שאני לא צריך אף אחת אחרת כשיש לי אותה, כי זו ההרגשה שלי.

אבל הכול כל כך הסתבך.

כרמל התחילה לדבר איתי על עצמה ועל המשפחה שלה ורצתה שגם אני אספר לה. אבל בדיוק כשביקשה ממני שאספר לה, שחר באה, וכשהמבטים שלנו הצטלבו, לא הצלחתי לנשום.

"מה יש לך?" שואלת כרמל בדיוק כששחר מתחילה לרוץ בחזרה. אני לא מצליח לענות לה. אני מרגיש כל כך אשם, אני מרגיש שאכזבתי את עצמי ואותה. אני לא רוצה להיות עם הכרמל הזאת, ואני גם לא רוצה להיות עם אף אחת אחרת שהיא לא שחר. אני לא מאמין שעד עכשיו לא הבנתי את זה בצורה חד משמעית.

"כלום. אני צריך ללכת... תקשיבי, כרמל, אני חייב לומר לך משהו..." אני מרגיש את הקול שלי רוטט ומחבק את ברכיי. "אני ממש מחבב מישהי... אני צריך להיות איתה... אני רוצה להיות איתה. אני מצטער ממש כי זה ממש מגעיל מה שאני עושה לך, אבל עדיף שאני אגיד לך את זה עכשיו מאשר אחרי יותר זמן..." אני נשמע כל כך חסר ביטחון עד שזה מתחיל להגעיל אותי.

"אאוץ', אוקיי. אני סולחת לך, אבל שתדע שבאמת הייתי בקטע שלך... בעצם, אני עדיין בקטע שלך. אתה מדהים." אני חושב שאני קצת מסמיק, זה בכל זאת מחמיא לי. "מצד אחד, אני מקווה שאני בחיים לא אראה אתכם יחד ואני אתעב את הילדה הזאת שאתה דלוק עליה במשך כל חיי, אבל מצד שני, אני רוצה שיהיה לך טוב כי איכשהו באמת ממש נדלקתי עליך, רואים שאתה בן אדם טוב. ואם לא טוב לך איתי אז אני מעדיפה שפשוט תגיד את זה כמו שאמרת."