chapter 22

47 8 3
                                    

ולי שלי .⚠

נ.מ לאב .

______________________

"שאלתי אותך שאלה תעני לי! " הוא פקד.   מהדק את אחיזתו על גופי .

"אני הייתי ילדה רעה , ולא באתי למשרד שלך , כאשר קראת לי , כי הייתי עסוקה בעבודה , ורציתי לסיים את המוצר החדש לפני הזמן ".

התחלתי לדמוע מעט , אני רגישה מאוד , כשזה נוגע אליו .

"את יודעת ,שאני צריך להעניש אותך , גם על כך שלא הקשבת לי

וגם על זה שהתחצפת אליי במשרד , ועוד מול הבוסים האחרים , אני מאוכזב מאוד לאב ."

הוא אמר , רוכן לעבר אוזני , ומנשק את עורפי נשיקות רטובות .

"אל תשאיר לי סימן בבקשה . " לחשתי ברעד , בעודו נושך את עורפי עם שיניו .

"אני אעשה מה שאני רוצה פרינסס, זה לא נתון לבקשתך ". הוא לחש לאוזני , מעביר בי רעד,

וצמרמורת בין רגליי .

למה אני אוהבת את זה שהוא עושה לי את זה ? למה אני נמשכת לזה ?

אני מפחדת , אבל גם משתוקקת אליו .

זה הגיוני בכלל? שאלתי את עצמי , נותנת לו לעשות בגופי את מבוקשו.

"אל תדאגי לגבי לוקה , ביקשתי מהבוסים האחרים שישמרו עליו ".

נשמתי לרווחה .

"תודה ." עניתי מסובבת את ראשי מעט , ומביטה בעיניו .

"אנחנו לא נעשה שום דבר במשרד היום , את באה איתי לאחוזה שלי " . הוא אמר , מנשק

את כף ידי .

"אוקיי " עניתי לחוצה מהמתרחש .

הוא לקח את ידי , ויצאנו מהמשרד ביחד , מחזיקים ידיים

נראינו כמו זוג מאושר , אבל זה הכל בראש שלי .  זה בחיים לא יקרה .  הוא לא ירצה אישה כמוני .

הבטתי בחלון כל הדרך לאחוזה .  גשם ירד , וטיפות מים מעדו על חלון מכוניתו .

כל הנסיעה הוא נהג . מלטף את רגלי בעדינות , ומשאיר אותי עם תחושת חמימות,

וצמרמורות מרטיטות בגופי הצנום .

אני לא אשקר ואומר שאני לא מפחדת , כי אני כן .

הוא מלחיץ אותי , אבל אני מרגישה אליו משהו . אני עוד לא יודעת מה

אני מרגישה שהכרתי אותו בעבר , אבל שכחתי הכל.

לא באמת עברתי תאונה .  זה היה מרצון של אחיי , הם רצו לשבור אותי .

הם גרמו לכך שאני אאבד את הזיכרון הרבה פעמים , מאוחר יותר גם גיליתי שנטלתי

תרופות , אשר גורמות לשכחה , הם אלה שנתנו לי את התרופות , וגם אלה שסיממו אותי ,

דאגו להשקות אותי באלכוהול אם הם היו אונסים אותי ביחד , אונס קבוצתי ,

LITTLE LIES IN PAINWhere stories live. Discover now