תהיה ילד .
נ.מ לאב.
____________
"תירגעי !" אחד הגברים הנאים ששמו ליאו מצווה עליי.
"את זוכרת מה עשית לנו ?"
"על מה אתם מדברים לעזאזל ? אני לא יודעת מי אתם בכלל ! רק עכשיו הגעתי לחברה הזאת אני רוצה
להתחיל התחלה חדשה בבקשה תנו לי לחיות בשקט זה כל מה שאני מבקשת ".
"את רוצה לחיות בשקט ?" כן אני אומרת לולוצ'אנו עם מבט נחוש .
"אנחנו נעשה לך בדיוק ההפך , ואם את רוצה תתפטרי, אבל רק שתדעי שאף חברה לא תרצה לקבל אותך
אחרי מה שנפיץ עלייך . אנחנו הרי שולטים בעסקים , אנחנו שולטים בעושר פה . אין לך סיבה לעזוב
הפעם תישארי ותיסבלי אחרי מה שעשית לנו ."
"קורנר תיכנס " הם קוראים לו ואני בינתיים מתחילה לשבת על הכיסא שלי , והפגישה מתחילה אני בולעת את
הרוק שישב בגרוני אחרי ההלם ממילותיו , אני מנסה
לא לבלוט יותר מידי במהלך הפגישה, כי כבר הבחנתי שהם די לא מחבבים אותי במיוחד . , אז לא הצעתי
את הרעיונות שהיו לי לבינתיים חשבתי שזה לא הזמן המתאים , והם בינתיים דיברו על המכירות שהיו
השנה ואני פשוט הקשבתי מנסה לעקוב אחריהם , ולרשום במחשב את הנתונים שלוסיה ביקשה ממני
לכתוב . במהלך הפגישה היו הרבה רגעים שחשבתי שהם יעקצו אותי וידברו אליי לא יפה ובצורה מוזרה
כאילו אני כבר מכירה אותם כמו שעשו לפני כן , אבל באופן מפתיע הם לא עשו זאת, והיו מרוכזים בפגישה
, ללא ספק חשתי הקלה מכך .
"הפגישה הסתיימה את מוזמנת לעזוב ." קרלו אומר לי כן עוד גבר נאה עשיר, ובלתי נסבל כל השישייה
הזאת , אני יוצאת מהחדר ועוזבת , עוזבת את הכל , עוזבת את המשרד המפואר , וחוזרת למכונית
הפשוטה שלי , את צריכה לחייך תבואי בגישה חיובית אני אומרת לעצמי , ומחייכת במראה , על מי אני
עובדת אין לי כוח יותר . אני חייבת לראות את לוקה עכשיו או שאני אמות.
אני נוסעת במכוניתי , ופותחת את דלת ביתי . האור דלוק ואני רואה את השולחן מלא באוכל .
"אמא ! חיכיתי לך ! " לוקה אומר לי בהתרגשות ומחבק אותי , החיבוק שלו מרגיע אותי , החום שלו ,
הריח שלו , התגעגעתי אליו . ,"אמא תסתכלי על השולחן אני הכנתי לך הכל כמו שלימדת אותי רציתי
שתהיה לך הפתעה "
" מתוק שלי אני לא מאמינה שעשית את כל זה בשבילי אני רוצה חיבוק ומהר " אמרתי לו וחיבקתי
ונישקתי את צווארו , אני לא יכולה הריח שלו זה האוויר לנשימה שלי . "לוקי מה הכנת לאכול ?" אני
שואלת אותו מתה מרעב .
" הכנתי לך סלט ואל תדאגי אמא נזהרתי את יודעת שאני כבר ילד גדול השתמשתי בסכין הקטנה כמו
שאמרת לי וחיממתי לנו גם את הלחם בתנור קצת שמתי גם שמן זית ,כי אני יודע שאת אוהבת והכנתי לנו ,
גם חביתה גדולה לשנינו . "
"אני כל כך גאה בך מתוק שלי ומיהרתי לאכול את האוכל , "זה יצא ממש טעים" אני אומרת לו בחיוך .
"אמא בזמן שאוכלים לא מדברים !"
"סליחה אמא" אני אומרת לו בצחקוקים קטנים.
"אמא את כזאת ילדה לפעמים " לוקה אומר לי ומצחקק .
זה נכון אני באמת ילדה לפעמים , כי לא הספקתי להיות ילדה , ואני רוצה שלוקה שלי לא יתבגר מהר כמו
שאני התבגרתי אני רוצה שהוא יהיה ילד . שיחווה את מה שאני לא חוויתי . אני רק רוצה שיהנה , ושיצבור לו
חוויות חדשות ,
וחברים טובים אני רק רוצה שיהיה לו טוב.
היי חברים ! אז מקווה שאהבתם עד עכשיו. בפרקים הקודמים חוויתם את נקודת המבט של לאב
בפרק הבא תחוו את נקודת המבט של ולוצ'אנו האיטלקי הלוהט שלנו .
אני מזהירה שאולי עכשיו הספר נראה רגוע יחסית , אך יהיו הרבה קטעים בהמשך של טריגרים קשים,
והרבה סמאט אני אשים
אזהרה כמובן מתי שיהיה . (סימן האזהרה⚠️)
אשמח שתכתבו לי בתגובות את דעתכם , ותצביעו לספר .
אוהבת אתכם, ותודה רבה על כל אחת ואחד שקורא /ת את הספר שלי !
YOU ARE READING
LITTLE LIES IN PAIN
Storie d'amore×סיפור קשה, וקצת אחר . לא מתאים לכולם . × היא נחטפה והוחזקה במשך שנים על ידי המאפיה האויבת של חברי הילדות שלה שהותירה מאחור. לאב מצליחה לברוח , ומתחילה לעבוד בחברה מצליחה בעולם. היא רק לא יודעת שהבוסים בחברה הם חברי הילדות שלה . וכל חברות הענק המצלי...
