ושוב אני קפואה .
נ.מ לאב.
__________
לוקה ואני סיימנו לאכול והתחלנו לדבר קצת על היום הראשון שלו בבית ספר , ראיתי בעיניים שלו שהוא
התרגש , הוא כל כך רצה לספר לי , ראיתי בעיניים שלו שהיה לו טוב אני מכירה את הבן שלי במיוחד אחרי כל
מה שעברנו ביחד , אני יודעת מתי רע לו ומתי טוב לו ואחד מהדברים שלימדתי אותו זה פתיחות , רציתי תמיד
שהוא ידבר אליי בפתיחות , שיספר לי הכל , את הדברים הטובים , ואת הפחות , שישתף אותי בכל מה שעובר
עליו , ושיספר לי תמיד את האמת , כי אני ? אני תמיד שיקרתי , רק כדי לא לפגוע , רק כדי לא לתת לאחרים
להתמודד עם הבעיות שלי , וסבלתי בגלל זה אני לא רוצה שלוקה שלי יסבול אני רוצה שיספר לי תמיד את
האמת גם אם זה יפגע בי , אני רוצה לעזור לו ולהיות חלק בהתמודדות שלו .
"תודה שסיפרת לי לוקה אני רוצה שתעדכן אותי גם לגבי היום שלך מחר אוקיי מתוק שלי ."
" חכי אמא מה איתך ? את הבטחת שגם את תספרי לי "
"אצלי הכל מעולה אתה יודע היה כרגיל "אני משקרת לו.
לבן היקר שלי , בתקווה שהוא לא יבחין בשקר כי לוקה שלי מכיר אותי יותר מידי טוב , כמו שאני מכירה אותו כל
כך טוב ויודעת עליו הכל , גם לוקה ככה למרות שהוא כל כך צעיר , הנפש שלו התבגרה כבר וזה כבר לא
בשליטתי , אבל לפחות אנסה לתת לו את הילדות שהוא צריך ולהשכיח ממנו את הגהנום.
"נלך לישון לוקה " אני אומרת לו בקול חלש , אני עייפה ומותשת ואני גם צריכה לנקות את המטבח אמנם
לוקה שלי יודע להכין אוכל , אבל בנקיון הוא לא כזה חזק , אבל זה בסדר אני צוחקת לעצמי .
"למה את צוחקת אמא , ואל תשקרי לי אני יודע שאת עייפה ,ואת פשוט לא רוצה לדבר על היום שהיה לך,
זה בסדר , אבל תספרי לי מתי שיהיה לך נוח אני רוצה לשמוע איך היה לך באמת אוקיי?"
"טוב לוקי שלי , למה אתה מסתכל עליי ככה ? ".
" אני רוצה לעזור לך לנקות , ולסדר ''
" זה בסדר לך לישון אני אסתדר "
"לא אמא ! תני לי לעזור בבקשה "
הוא מסתכל עליי במבט החמוד שלו , המבט שאני לא יכולה לסרב לו ,
ואנחנו מתחילים לנקות ביחד , וכן בסוף סיפרתי לו והתחבקנו חיבוק חם ואוהב שפשוט נותן לשנינו כוח
להמשיך , אני לא יכולה להסתיר ממנו , אם אני רוצה שהוא
יספר לי
אני צריכה לספר לו גם על מה שקורה לי , אני צריכה להוות לו דוגמה .
סיימנו לנקות , והשכבתי את לוקה לישון .
ניסיתי להירדם , אבל לא הצלחתי הפגישה הזאת ללא ספק הטרידה את מוחי .
קמתי לתוך הסופש , אין עבודה , ואין בית ספר .
אולי אקח את לוקה לטייל פה בפארק .
אני אעיר אותו יותר מאוחר , במילא הוא בקושי ישן אתמול בגלל שעזר לי .
בעודי פותחת את דלת המקרר , להוציא את המצרכים לארוחת הבוקר ,
אני שומעת דפיקה בדלת . מי זה יכול להיות על הבוקר ?
" תפתחי עכשיו ! אם את לא פותחת את הדלת אנחנו נפרוץ."
מי הם לעזאזל ? אולי לא שילמתי שכר דירה ?
לא זה לא הגיוני , הרי אני שילמתי לגמרי , ואף כיסיתי את החוב שהייתי חייבת אז מי הם ?
למה שאפתח להם ? הם יכולים לצעוק , ולאיים אני לא אפתח למשוגעים האלו.
ואני חוזרת למטבח , להכין את ארוחת הבוקר , לעזאזל הם לא מפסיקים , אני מתקשרת למשטרה ,
מה זה הרעשים האלה , הם מנסים באמת לפרוץ חשבתי שזה רק איום .
"אמא מה קורה פה ?"
"כלום מתוק שלי , תחזור לישון "
אני מחייגת למשטרה לחוצה , לחוצה מאוד , אני מפחדת ממה שקורה פה
אני מנסה להחזיק את הדלת ,ואני מזיזה את הספה ומובילה אותה לכיוון הדלת על מנת שהדלת תיחסם
, אותו דבר אני עושה עם הארון ועם עוד חפצים כבדים וגדולים בקרבתי
הכל , כדי שהמשוגעים האלו לא יוכלו לפרוץ וכל זה אני עושה שתוך כדי אני מתקשרת למשטרה ולמה ?
למה הם לא עונים ?
תענו !!!
לעזאזל למה המשטרה לא זמינה ?!
"נגמר לך הזמן לאב ."
"מי אתם לעזאזל ?! "
אני צועקת לעזרה , כדי שאולי השכנים ישמעו ופעם אחת שמישהו יעזור לי .
אבל זה לא עוזר , והידיים המלוכלכות שלהם כבר עליי ושוב ! אני חוזרת לסבול ,
אני מתחננת שיעזבו אותי , אבל מה זה משנה הרי הם גברים
כל הגברים ככה רק רוצים לזיין אותי ולהתעלל בי
למה אני צריכה לעבור את כל זה ?!
אחד הגברים שנמצא מלפניי חוסם לי את הפה ואני מנסה , אני כל כך מנסה להתנגד
אני כל כך לא רוצה לעבור את זה שוב !
אני כבר לא רואה מי הם , הכל מטושטש ואני מרגישה את החזייה כבר רופפת ,
את השמלה הנקייה כבר מלוכלכת ואת גופי הערום .
אין לי איך לצאת מזה כרגיל אני שוב צריכה לסבול .
ואני מתחילה לעצום את עיניי כי לא . אני לא רוצה לראות את זה קורה לי שוב .
YOU ARE READING
LITTLE LIES IN PAIN
Romansa×סיפור קשה, וקצת אחר . לא מתאים לכולם . × היא נחטפה והוחזקה במשך שנים על ידי המאפיה האויבת של חברי הילדות שלה שהותירה מאחור. לאב מצליחה לברוח , ומתחילה לעבוד בחברה מצליחה בעולם. היא רק לא יודעת שהבוסים בחברה הם חברי הילדות שלה . וכל חברות הענק המצלי...
