אני רק רוצה חיים נורמלים.
כאלה בלי דם יבש על הרגליים.
כאלה בלי סיוטים.
כאלה בלי הרצון לצרוח כשבן נוגע בך.
כאלה בלי התקפי חרדה.
כאלה בלי חיוכים מזויפים.
כאלה שאוכל לא מפחיד אותי בהם.
אני רוצה חיים שבהם אני לא צריכה לפחד לרדת למטה רק אמא שלי תהיה שם.
אני רוצה חיים בהם לאבא שלי אכפת ממנו גם כשעשיתי משהו לא בסדר.
אני רוצה חיים בהם אח שלי לא גורם לי להקיא את האוכל שוב.
אני רוצה חיים בהם הערות על המשקל והמראה שלי הם לא חלק מהיום- יום שלי.
אולי זה יותר מידי לבקש.
אז בבקשה, אני רוצה בנאדם אחד, כזה שאני יכולה לפגוש וגר קרוב, שאני יכולה לסמוך עליו. לסמוך עליו באמת.
אני רוצה להוציא את הדמעות החוצה.
לא רוצה, צריכה.
אני רוצה שיהיה לי מישהו לחבק חוץ מבוני.
YOU ARE READING
The Way I See The World
Poetryהיי, אני כותבת שירים וסיפורים קצרים, פורקת ומדברת, אשמח אם תקראו ותגידו לי את דעתכן. אם יש לכן ביקורות/חוות דעת/פריקות/דעות מוזמנות לכתוב הכל בתגובות, אי קוראת הכל ועונה להכל.❤️ כל הזכויות שמורות לענבר מלכה. אין להעביר, לסרוק, לצלם, להעתיק או לעשות...
