The Way I See The World

לאכול

את יושבת בשולחן האוכל, מסביבך יושבים כולם, משפחה, חברים, אוכלים כאילו כלום. ואת, את לא מצליחה. הפנים שלך מביעות את הקושי. את כל מה שאת מרגישה. את הפחד.
את הפחד לאכול. את הפחד לחזור לשם. לזמנים האלה. לזמנים שבהם היית לבד. ועכשיו, כשאת לא לבד, את עוד יותר מפחדת. מפחדת ליפול. מפחדת ליפול עמוק לתוך בור שאת יודעת, שלא תצאי ממנו אותו דבר.
אני רואה את הלחץ בעיניים שלך כששמים לב שאת היחידה בשולחן שלא אוכלת. ואני רוצה לצאת עליהם. להגן עלייך. אבל אני יודעת, אני יודעת שאז ישימו לב, שגם אני לא אוכלת.

וואנשוט חמוד וכואב..