אני יודעת.
אני יודעת שאת מרגישה אשמה.
אני יודעת שאת חושבת שלא התנגדת מספיק.
אני יודעת שאולי לא היית אמורה להיות שם.
אני יודעת שיכולת ללבוש משהו אחר.
אני יודעת שיכולת לדבר יותר מוקדם.
אני יודעת שיכולת לצעוק.
אני יודעת שיכולתי להילחם.
אני יודעת.
אבל זה לא משנה.
זה קרה.
ולא הצלחת להתנגד.
זה לא הופך אותך לפחות אמיצה,
זה לא הופך אותך לפחות מלכה,
זה לא הופך אותך לפחות מדהימה,
זה לא הופך אותך לפחות לוחמת.
את פה,
את קוראת את זה,
זה מה שהופך אותך ללוחמת.
מה שהופך אותך ללוחמת זה הניצחונות הקטנים,
זה זה שהצלחת לקום בבוקר,
זה זה שהצלחת לאכול,
זה זה שהצלחת לדבר,
זה זה שאת פה,
שאת חיה,
ואת שורדת,
שאת נלחמת.
ואני גאה בך על זה.
גאה בך כל כך.
YOU ARE READING
The Way I See The World
Şiirהיי, אני כותבת שירים וסיפורים קצרים, פורקת ומדברת, אשמח אם תקראו ותגידו לי את דעתכן. אם יש לכן ביקורות/חוות דעת/פריקות/דעות מוזמנות לכתוב הכל בתגובות, אי קוראת הכל ועונה להכל.❤️ כל הזכויות שמורות לענבר מלכה. אין להעביר, לסרוק, לצלם, להעתיק או לעשות...
