תמיד אמרו לי שזה בסדר לבכות
שזה בסדר לפרוק
תמיד הרגשתי אשמה
הרגשתי אשמה שאני מפילה את הבעיות שלי
על אמא
על אבא
על דודו*
על החברות
אז בסוף פשוט בכיתי לכרית
סיפרתי לה הכל
סיפרתי לה מי אמרה מה
מה עשתה מה
סיפרתי לה על האוכל
על הדיכאון
על האהבה
על השנאה
היא הייתה היומן שלי
אבל אף אחד לא יכל לפתוח אותה ולראות מה סיפרתי
כמה בכיתי
אפשר לראות רק כרית אדומה
ישנה
מוכתמת
-
אין לי מה להגיד תהנוווו
וואי זה השיר הכי הזוי אבררר
אה ומזל טוב לנטושקה שלייי😍😍
טוב ביוששש
YOU ARE READING
The Way I See The World
Poetryהיי, אני כותבת שירים וסיפורים קצרים, פורקת ומדברת, אשמח אם תקראו ותגידו לי את דעתכן. אם יש לכן ביקורות/חוות דעת/פריקות/דעות מוזמנות לכתוב הכל בתגובות, אי קוראת הכל ועונה להכל.❤️ כל הזכויות שמורות לענבר מלכה. אין להעביר, לסרוק, לצלם, להעתיק או לעשות...
