Madness Sadness And bipolar(מאומצת 2)

-9-

היום נפגשתי לראשונה עם הפסיכולוגית.
היא אישה נחמדה, נאה יחסית לגילה, אבל לא מבינה שום דבר.
היא חושבת שהיא יכולה לעזור לי, אבל היא לא.
אף אחד לא יכול.
לפעמים, אני תוהה איך החיים שלי היו נראים אם לא הייתי בורחת ולא הייתי בוכה מכל שטות שליאם אמר...
כן, החיים שלי היו מאושרים יותר.
אבל בחזרה למציאות.
כרגע אני בחנות לפאות מיוחדות.
שיערי הבוגד נשר, עקב המחלה הארורה.
מלאני הרימה פאה עם צבע זוהר וצועק במיוחד, משהו שאני בחיים לא אשים על ראשי.
לבסוף בחרתי פאה שחצי צבוע שחור והחצי השני כחול, כמו ראשה של מלאני.
כשחזרנו הביתה הלכתי לחדרי, כשנכנסתי סגרתי אחריי את הדלת, התיישבתי על המיטה ופרצתי בבכי.
אני רוצה לצעוק "אני רוצה הביתה" אבל איפה ביתי האמיתי?
האם הוא פה?
או האם הוא עם ליאם?
ומה עליי לעשות?! האם עליי להמשיך להתמודד עם הכאב שהחיים הביאו עליי? האם עליי לברוח? האם עליי להעלם? להתאבד? לתת למחלה להרוג אותי?
או האם להישאר בחיים ולהתמודד עם צרותיי?
כל חיי חייתי סביב דילמות.
האם לעשות כך או אחרת?
האם להתמודד או לוותר?
האם לחיות או...להיעלם ולמות?
לאחר כחצי שעה דמעותיי נעלמו כשבניתי תוכנית.
אני מצאתי פיתרון לצרותיי ולדילמה הסובבת את חיי.

כן...אממ...היי.
מה שלום כולם?
וואו, הרבה קרה בזמן שלא הייתי פה.
אז היה לי מחסום כתיבה קטנטן(שלא עבר, נעזרתי בסטיץ' וברעיונות שלה) והתחיל בית הספר והיה לי יום הולדת ו..פשוט וואו, אני ממש מתנצלת שלא העלתי פרק.
החלטתי להעלות פרק כל ארבעה או חמישה ימים(למי ששואל למה אני לא מעלה כל יום ולמה אין לי פרקים מוכנים- אני לא מאמינה בפרקים כתובים מראש ומוכנים כי אז יכול לקרות מצב שאני ארצה לכתוב עוד משהו ואז זה יהרוס את כל הפרק).
בכל מקרה, כן, מתנצלת.

שאלה על הפרק ושאלה עליכן.

במה לדעתכן אמילי בחרה?

באיזה כיתה אתן?

LOVE YA, SEE YA, BYEEE