Madness Sadness And bipolar(מאומצת 2)

-5-

הראש הבלונדיני היה בראד, השכן שהיה לי כשגרתי עם ליאם.
הוא היה גדול ממני בארבע שנים ולעומת זאת, היינו חברים טובים.
הוא הסיע אותי לביתו וסיפר לי בדרך שנייל עבר עם בחור(שלא מוכר לבראד) לבית אחר.
למזלי, כששאלתי מה הכתובת הוא זכר ואמר אותה.
כרגע, אני עומדת כמה שניות ספורות מהדלת של הבית החדש של נייל וקרטר(לפחות חשבתי שזה היה קרטר).
דפקתי על הדלת שלוש פעמים והדלת נפתחה במהירות.
"פאק, אמילי?!" זה היה קרטר ששאל בשוק.
הוא היה המום.
עיניו ופיו נפערו ואז הוא חייך.
"התגעגעתי אלייך" הוא אמר וחיבק אותי חזק.
נכנסתי לביתו, חיוכי היה רחב ומוזר ואז...הוא נעלם בשנייה שראיתי את המשפחה שלי.
לואי, זאין ונייל אבל...איפה לעזאזל הארי וליאם?
"איפה הארי וליאם?" לחשתי לקרטר.
"הארי אצל הבחורה החדשה שלו וליאם...ליאם...הוא..." קרטר ניסה להגיד משהו ולהמשיך את מה שהתחיל אבל נייל הסתכל עליו במבט רציני והניד בראשו לשלילה.
"ליאם מחוץ לעיר, הוא מסתובב בכמה ברים ישנים כדי לנסות לשכוח את כל השנה האחרונה" זאין אמר וכולם באותה השנייה עזבו את עיסוקם והלכו להכות את זאין המסכן שרק אמר אמת.
הרגשתי גוש בגרוני ודמעות בעיניי, כן, אני עדיין דואגת לו.
נכון, הוא לפעמים חסר אחריות, אבל הוא אבא שלי.
האבא האמיתי שלי.
ולא משאירים משפחה מאחור, או שוכחים אותה.
האנשים שטענו שהיו הוריי האמיתיים שקרנים ואני הולכת להוכיח את זה, למעשה, אני חושדת כבר במישהו שרצה לנקום בי בדרך כלשהיא .
למעשה, מישהי.

גםסמדםמבפשצבקטהך עוד פרק לא מובן!!!
ווהו!
עכשיו, בואו נחשוב ביחד, מי רוצה לנקום באמילי החמודה והחולה שלנו.
מי שתענה נכון תזכה בתיוג בפרק הבא(ווהו).

אגב, זה נראה כאילו לפרולוג ולפרקים אין שום קשר אבל, אני אומרת לכם, חכו עוד קצת ותראו איך המפלצת העצובה שחיה בתוך אמילי יוצאת...

Love ya, see ya, BYEEEEE-TAL