זאקי הניחה אותי על בול עץ. "קחי את זה, למקרה שתרצי לתקשר איתי." היא נתנה לי בקבוק עם אבקה סגולה. "מה זה?" שאלתי. "אם את תשימי את הבקבוק ליד האוזן ואת האבקה תחזיקי ליד הפה, תוכלי לדבר איתי ולשמוע אותי." היא אמרה. הכנסתי את הבקבוק לתיק שהיא נתנה לי. זאקי הביאה לי קצת אוכל, סכין, מזלג, קערת עץ קטנה, 2 חולצות, מכנס ושמיכה קטנה. לא האמנתי שאפילו אחותי אומרת לי לברוח מהבית. נשבר לי הלב אבל ראיתי בעיניים שלה שזה הכל מכוונה טובה.
לקראת היציאה, ראיתי את אבא שלי עומד כמה מטרים ממני. "מותק, לאן את הולכת?" הוא שאל אותי. לא ידעתי מה לענות. הגוף שלי השתתק מיד. ראיתי כמה חיילים מסביבו עם קשתות על גביהם. התחלתי לרעוד. אבא שלי אמר לחיילים ללכת בחזרה לבקתה. הוא התקרב אליי. "את יודעת למה את צריכה לברוח?" הוא שאל בזמן שהתקרב אליי. "אני... אני לא מבינה מה כולכם רוצים ממני." בכיתי. "אייסי, את מקוללת." אמר אבא שלי בעצב. "זה ממה שקרה פעם? עם השליטה הקודמת?" הפסקתי לבכות. אבא שלי חיבק אותי. חיבק אותי חזק מאוד. "זהו, עכשיו הקללה תעזוב אותך." אמר אבא שלי.
הרגשתי דקירה עמוקה בגב.
YOU ARE READING
עור כקרח
Mystery / Thrillerאייסי, ילדה נחמדה מכפר קטן ומבית טוב, יוצאת למסע בריחה. למה? איך? מתי? איפה? כל השאלות האלו עוברות לה בראש. היא רק רוצה לדעת מה הסיבה להתבוננויות ולפרצופים החושדים שסובבים אותה ברחבי הכפר. מסתבר שזה הכל בגלל דבר שולי מסויים. מה הוא הדבר הזה? את זה ת...
