מאוחר יותר באותו היום, הטמפרטורות ירדו ל21 מעלות. הייתי בהלם באמצע יולי כל כך קר! הגשם לא הפסיק לרדת, אבל יצאתי החוצה בכל זאת. טיילתי קצת בחנויות, בדוכנים, בפארק הגדול של הכפר ובמקום הכי אהוב עליי- בקתת השליט. הבקתה של אבא שלי עצומה! יש בה הכל!!! מאז שאני קטנה אני נמצאת בבקתה הענקית הזאת ובחיים לא נמאס לי ממנה. אבל היום... גירשו אותי מהבקתה.
"אין כניסה!" צעק אחד השומרים. "אבל אני הבת של השליט! תכניסו אותי!" כעסתי. למה פתאום הם החליטו לא להכניס אותי? השומרים מכירים אותי מאז שנולדתי! חזרתי הביתה כעוסה מתמיד. רציתי לספר לאמא שלי מה קרה אבל היא הסתובבה והתעלמה ממני. כאילו אני רוח...
למחרת בבוקר, אבא שלי קרא לי לבקתה. אני רצתי בהתרגשות כי עכשיו אין שום סיכוי שלא יכניסו אותי! כשעמדתי מול השער, אבא שלי עמד מחוץ לבקתה עם 3 שומרים.
"לירות!" צעק אבא שלי אל השומרים. פתאום, צצו מסביבי מלא חיילים חמושים בחצים ובקשתות. ברגע הזה ידעתי שזה הסוף שלי... :(
YOU ARE READING
עור כקרח
Mistério / Suspenseאייסי, ילדה נחמדה מכפר קטן ומבית טוב, יוצאת למסע בריחה. למה? איך? מתי? איפה? כל השאלות האלו עוברות לה בראש. היא רק רוצה לדעת מה הסיבה להתבוננויות ולפרצופים החושדים שסובבים אותה ברחבי הכפר. מסתבר שזה הכל בגלל דבר שולי מסויים. מה הוא הדבר הזה? את זה ת...
