פרק 1 - אני

172 5 5
                                    

"גשם? למה יש גשם? אמצע יולי!" הייתי מופתעת. לא הבנתי מה קורה למזג האוויר, אבל דווקא שמחתי לראות גשם. אני גרה בכפר קטן, לא רחוק מיער גשם. לכפר שלי קוראים "גאור" ואבא שלי שליט הכפר. להיות שליט כפר זה כבוד דיי גדול. תמיד חלמתי להיות כזאת.
"תפסיקי להתלונן תמיד!" צעקה אחותי הגדולה. היא משכה לי בשיער וגררה אותי עד הכניסה לבית. "מה את רוצה ממני? רק שאלתי!" אמרתי לאחותי בכעס. היא שיחררה אותי וחיבקה אותי. "אני סתם מציקה לך." היא חייכה אליי. לי ולאחותי יש מערכת יחסים מאוד קרובה. גם אם היא תעליב אותי, תמיד אוהב אותה, לא משנה מה. קוראים לה זאקי. שם דיי מוזר לבת. היא אחת מאנשי הצבא של הכפר. היא נלחמה בכל קרב שהיה לנו עם העיירות הגדולות. זאקי כבר בת 21, אז היא מבוגרת ממני בקצת. אופס! שכחתי להציג את עצמי!
אני אייסי, אני בת 17. אני אהובה מאוד בכפר, בזכות אחותי ואבא שלי. אבל יש כמה שתמיד חושדים בי ומסתכלים עליי במבט מוזר. בכל מקרה, אין לי כל כך הרבה חברים, כי בדרך כלל אני סגורה בבית. אמא שלי מתביישת ממני. גם היא מסתכלת עליי במבט מוזר וחשוד, אבל אני יודעת שעמוק בלב היא אוהבת אותי.
אל תפסיקו לקרוא, כי הסיפור רק מתחיל...

עור כקרחWhere stories live. Discover now