והתנשקנו, עצרתי את הנשיקה ואמרתי:״רגע עומרי..מה אם יגלו עלינו?״
עומרי:״אז מה אם יגלו, מותר לנו..״
אני:״לא אמרת ש..״ עומרי קטע אותי ואמר:״אני בשבט שלך, אני הנבחר שלך...״
אני:״אוקיי. סטופ. מהתחלה ולאט.״
עומרי:״רק הנבחר יכול לעבור מהשבט השני, אם נבחר הופך למפקד כמו שקרה לך אז הנבחר מהשבט השני צריך לעבור לשבט הראשון שיהיה פייר במלחמות ודברים כאלה הבנת?״ וואוו! אוקיי מסובך לגמריי..
אני:כן..בערך..״
~בוקר~
קמתי וצחצחתי שיניים, שטפתי פנים והתארגנתי.
הערתי את עומרי ואמרתי לו:״מאמי אני חוזרת לבית שרועי ושון לא ידאגו לי טוב?״
עומרי:״טוב תתקשרי אלי אחר כך..״ אמר וחזר לישון.
הייתי בדרך לבית, לא ידעתי אם רועי ושון ערים או ישנים ומה קורה עם דניאל..
פתחתי את הדלת בשקט ונכנסתי לבית, ראיתי את רועי ושון ישנים על הספות ואת דניאל במטבח. רגע מההה?! פאקק!! דניאללל!!
אני:״פאקקק!! אחשלייי!! התגעגעתייי!״ אמרתי או יותר נכון צעקתי ורצתי אליו בחיבוק.
שון:״מה זה הצעקות האל..פאקק אחיי! מה אתה עושה פהה?!״ דניאל התעלם משון והביט עליי במבט מאוכזב..
דניאל:״למה חיפשת אותי?״
אני:״יש לך מזל שמצאתי אותך..״
דניאל:״אבל ביקשתי שלא תחפשי אותי אז למה את חייבת להיות כזאת עקשנית??״
אני:״מה הבעיות שלך תגיד תודה ותסתום תפה שלך כבר יואוו!!״ צעקתי ועליתי לחדר.
התקשרתי לעומרי ואמרתי לו להגיע שירגיע אותי. אחרי עשר דקות הוא כבר היה בחדרי.
עומרי:״דיי מאמי תרגעי את רועדת...״
אני:״לא אכפת לי...אני יורדת למטה..״
עומרי נגע בכתפי, ״אל. תיגע. בי.״ עניי השתנו לאדום שוב והקעקועים שוב הופיעו, תפסתי במעקה המדרגות והוא קפא באותו קצב שירדתי.
דניאל:״אחותי? מאי? מאי?! מאי!!! תרגעייי!!״
לא יכולתי לעצור, הרגשתי את הכעס בוער בתוכי, דניאל החזיק בידי בכוח ועצם את עניו, נרגעתי וחיבקתי אותו חיבוק חזק, בכיתי לו על הכתף עד ששמעתי את דלת הבית נפתחת...
עומרי:״מאי!! תברחי!!!״
המשך יבוא...
