40

186 13 0
                                    

שון:״נונה שלי זה אני...״
אני:״אם אני לא אבוא, היא תהרוג אותך?״
שון:״לא יודע אבל מאי תבטיחי לי שאת לא תבואי..״
אני:״טוב בסדר, נחשוב..״
שון:״בלי לחשוב! את לא באה!!״
אני:״טוב בסדר!!״
אחרי שדיברתי עם עומרי דרך שון חשבתי לעצמי אם ללכת לעומרי או לבית..
אני אוהבת את עומרי ולא באלי שהוא יפגע אבל אם בר תפגע בשנינו? אולי אני צריכה ללכת לעומרי? אם היא תיקח לי את הכוחות אני יהיה יותר מאושרת כי אני לא יפגע באף אחד...אבל אם זה יהרוג אותי??
אני:״שון ורועי אפשר לעצור לנוח רגע?״ ניסיתי למשוך זמן, אם נשב פה קרוב אז לא נצטרך לחזור לפה שוב..
רועי:״מאי, על מה את חושבת?״
אני:״כ..לום..״
שון:״את חושבת על להציל את עומרי נכון?״
אני:״לא, פשוט אני מתגעגעת ודואגת לו..״ אני חושבת שראו שהעניים שלי נצצו מדמעות...
רועי:״מאי אם באלך תלכי אבל רק שתדעי שבר מאוד חזקה!! היא יותר מנבחרת ומפקדת ביחד!!״
אני:״רועי, אתה נבחר או לוחם?״
רועי:״לוחם למה?״
אני:״ומה איתך שון?״
שון:״גם לוחם..מה את רוצה לעשות מאי?!״
אני:״ואם מחברים שני לוחמים, מפקדת ונבחר ביחד זה יותר חזק ממנה??״
רועי:״כן אבל מה את רוצה לעש..לא מאי! ממש לא!! אני לא משתף עם זה פעולה תשכחי מזהה!!״
אני:״רועי בבקשה אני מתחננת, עומרי חשוב לי כמו שאני חשובה לך ואם אני הייתי שם אתה לא היית רואה בעניים אז תתאמץ קצת בשבילי!! אל תשכח שעומרי זה אח שלך גם...״
רועי:״טוב אבל זה רק כי אני מת על הנאומים שלך״
אני:״יששש״
קמנו והמשכנו להתקדם לכיוון הבקתה ובדרך שמענו רעש כאילו מישהו עוקב אחרינו, הסתובבתי וזה היה...

ואלה החיים שלי...Where stories live. Discover now