מלכה שחורה

פרק 48

נואה התכופף כדי לאסוף מהנהר שעל שפתו עמד מים לתוך כלי כיבול קטן הדומה לקערה. הוא התרומם ופנה לחזור אל אקו שישבה רחוק ממקומו וצפתה עליו כשהלך להביא לה משהו לשתות. היא התכסתה באותה שמיכה חומה ולא ממש נעימה, והצליחה להרגיש את המרגש הנפלא הזה של זנבה כשהתפצל לשניים ושינה את צורתו.

"הנה," הוא הגיש לה את הכוס והיא לקחה אותה בחיוך קל, ושתתה לגימות קטנות בכל פעם. היא הפסיקה לאחר שלוש לגימות בלבד ונואה שם לב למבטה המושפל ארצה. "הכל בסדר?" הוא התיישב על ידה ואחז בה בעדינות.

"אה," היא באה לומר דבר מה אך היססה לעשות זאת, והוא שם לב לכך מיד.

"את יכולה להגיד לי מה מציק לך." הוא אמר לה.

"אני לא בטוחה." השיבה.

"אני בטוח."

"אני," היא היססה לדבר שוב. "אני צריכה לחזור לשם."

נואה כיווץ את עיניו בבלבול ודאגה. "מה זה, 'לשם'?" הוא שאל.

"לטירה של האישה הזאת." אמרה.

"זאת שקנתה אותך?" היה אפשר לשמוע את ההתנגדות בקולו.

"לזאת שמכרה אותי." השיבה.

"מה? למה?" הוא התפלא.

"יש לה משהו שאני צריכה." היא הסבירה בתחושה בטוחה. "אני צריכה לחזור לשם ולדבר איתה."

"אחרי כל מה שעברת? אני לא חושב שזה רעיון טוב." נואה התעקש.

"תסמוך עליי." היא אמרה לו בחיוך. "זה שווה את הסיכון. ועכשיו, אתה נמצא איתי. אני לא לבד."

"אם זה חשוב לך מאוד," הוא החל לומר. "אני אעזור לך, והפעם אני לא אתן לך לעזוב." הוא הנהן וחייך אליה. אקו הפתיעה אותו בחיבוק החזק שלה ואז נישקה אותו על שפתיו, להודות לו על כך שהוא מוכן לעשות זאת, למרות הקושי שהיה ניכר בו.

ניקולאי נעצר לבסוף במקום שהיה נראה לו שקט ומתאים מספיק למנוחה קלה, הרחק מהאחוזה של אריקה, וקרוב מספיק למקום אליו היא ובנה הלכו.

הוא הסתובב אל האחרים שהלכו בעקבותיו, כשג'יימס היה האחרון מבניהם, וגרם לו לחשוב על האירוניה שבכך. לא יצא לו לחשוב על כך יותר מדי, כי במהרה שם לב שהוא אוחז בקווין המעולפת בידיו, וכשעצר, הניח אותה על הקרקע בעדינות.

"למה הבאת אותה?" הוא פנה אליו.

"הייתי צריך להשאיר אותה שם?" ג'יימס שאל אותו.

"כן, זה היה הרעיון." ניקולאי השיב לו בשיא הרצינות.

"למרות שהיא לא בן האדם הכי טוב שיש, אסור להשאיר פצועים מאחור." ג'יימס אמר לו.