מלכה שחורה

פרק 55

דניאל.

היא שמעה מישהו קורא אליה בחלומה, ולא ייחסה לזה חשיבות גדולה. זו לא הפעם הראשונה שהיא חולמת על אנשים קרובים אליה, והם קוראים בשמה. הרגע המוזר היה כאשר היא המשיכה לשמוע את אותו קול בקביעות, קורא אליה שוב ושוב, עד שנכנעה לבסוף והחליטה לפקוח את עיניה כדי לרענן את ראשה.

"דניאל." הבחור שחור השיער והעיניים הסתכל עליה מלמעלה ובחן אותה במבט דואג. השמיים שמאחוריו עדיין היו שחורים, אמנם קצת פחות, זמן טרום שחר, והיא עדיין הרגישה עייפה.

"ניקולאי?" היא זיהתה את הבחור והתרוממה. "מה אתה עושה כאן?"

"אני מנסה להעיר אותך כבר שעה." הוא פנה אליה.

"מה? למה?" היא שאלה, וקיבלה תשובה כאשר בחנה את סביבתה.

"איפה קווין? וטוביאס?" היא שאלה והתרוממה מיד על רגליה. "משהו קרה להם?"

"ראיתי אותם הולכים ביחד לשם." הוא הצביע לכיוון אליו גבו הופנה. "זה היה נראה לי מוזר."

"מה עשית כאן, בכל מקרה? חשבתי שעזבת." היא שאלה.

"ככה עשיתי, אבל אז חשבתי על מה שקווין אמרה לי, ונזכרתי שאני באמת מעדיף את הלב שלה אצלה ולא אצל ג'פרסון." הוא הסביר. "היא ביקשה ממני לעזור לה."

"ואמרת לא." דניאל המשיכה את דבריו, והוא הנהן. "אנחנו הצענו לעזור לה."

"והיא גנבה את חבר שלך." ניקולאי המשיך את דבריה שלה, והיא הנהנה בבלבול. "אני מניחה שאפילו לב טוב לא יניא אותה מלעשות כרצונה."

"תהיי בטוחה." ניקולאי אמר והרים את ראשו אל השמיים, וראה איך צבעם משתנים לתכלת בהדרגה. "קדימה. בואי." הוא תפס בידה ושניהם החלו ללכת במהירות לכיוון אליו קווין וטוביאס הלכו.

טוביאס מצא את עצמו יושב לצידה של קווין על גבי ספסלי המרכבה הרכים שלקחה, נע על ידי הסוסים שמשכו אותם קדימה, וניסה להבין האם ההסכמה שלו להצעה והרעיון להשאיר את דניאל לבדה היו הבחירות הנכונות.

"זה באמת הכרחי?" הוא שאל אותה והציג לפניה את זוג האזיקים שקשרו את ידיו.

"ברור שכן." קווין השיבה בעודה ממשיכה לנהוג במרכבה. "זה בשביל תצוגה, כדי שאף אחד לא יחשוד."

"אני חושב שזה יותר כמו תירוץ בשבילך לכלוא אותי." הוא אמר.

"אולי, אולי לא." היא השיבה. "אבל לא יזיקו לנו עוד כמה רגעים משלנו, נכון?"

"אני לא חושב." הוא הודה. "יכולת פשוט לבקש יפה."

"אני לא יודעת לעשות את זה." היא הודתה.