פרק 58

116 18 15
                                    


ג'פרסון, לא מת, אך מדמם מגרונו ומפרק כף ידו, דידה במהירות אל תוך היער עד שהגיע למקום בו מכשפת הדרום חיכתה לו.

"לעזאזל, ג'ף, מה קרה לך?" היא הזדרזה לגשת אליו ולבחון אותו.

"בת הים הייתה קצת חצופה." הוא השיב. "אבל למזלי, הלב של המלכה עושה לי הטבות."

"היא ערפה את הראש שלך?" היא התפלאה כאשר בדקה את צווארו.

"וחתכה את היד שלי." הוסיף. "ניק לא צחק כאשר אמר שהיא יכולה להרוג ולא להיהרג."

"ניק," המכשפה נזכרה. "מה איתו, באמת?"

"טוב, בקשר אליו," ג'פרסון התיישר בהתאוששות. "אני חושב שיש לנו בעיה קטנה."



ניקולאי תפס בידה של קווין ורץ איתה בתוך היער, משתדל שלא להסתכל אחורה ולא לעצור.

רק לאחר מספר דקות של ריצה שקבעו שהם נמצאים באזור לבד, הוא הסכים להפסיק ולקחת רגע בשביל שניהם לנוח.

הוא התיישב על יד גזע עץ רחב ונשען עליו בהתנשפות קצרה.

קווין עדיין בחנה את סוף הדרך ממנה הגיעו, בכדי לוודא שהם באמת לבד. רק אז היא התקרבה אליו. "למה עשית את זה?" היא שאלה אותו במבט מבולבל.

"מה?" הוא הרים אליה את ראשו בתהייה.

"הצלת אותי במקום להציל את החברים שלך." הסבירה.

"טוב, החברים שלי מסוגלים לדאוג לעצמם. את במצבך, לא ממש." הוא השיב.

"אני לא חושבת שזאת הסיבה." היא התכופפה והתיישבה על ידו. "ג'פרסון עמד להרוג את החבר שלך בדם קר."

"טוב, טוביאס הוא לא ממש חבר שלי. הוא יותר חבר של חברה." ניקולאי תיקן אותה.

"זה לא באמת משנה." קווין אמרה. "למה החלטת להציל אותי?"

"כי אנחנו צריכים אותך בחיים בשביל להחזיר את הלב שלך." ענה. "זה היגיון פשוט."

"ניקולאי." אמרה. "אני מכירה אותך מספיק זמן בשביל לדעת מתי אתה משקר."

"אני לא משקר." הוא הכחיש.

"אתה הרגע שיקרת." היא ידעה, והוא שתק. היא המשיכה לחשוב לעצמה על הסיבה האפשרית שבגללה הוא יחליט החלטה מוזרה שכזאת, ואז, בהבזק חד מאוד, נזכרה בדברים שאמרה לדניאל מוקדם יותר באותו לילה. "רק גבר שאוהב בחורה בכל ליבו היה פועל ככה." היא אמרה לעצמה.

"מה?" הוא לא הבין על מה דיברה.

היא הפנתה אליו חיוך טוב, שלא כהרגלה, והתקרבה אליו, ונישקה אותו על פיו.



אלי התייצבה מול "צבא" 'המחנה', שמנה בסך הכל עשרים וחמש אנשים, ג'סי, אחיה, וג'יימס וסקיי בניהם, והתכוננה לשאת את נאומה.

מלכה שחורהWhere stories live. Discover now