"סמנתה, תארזי את המזוודות שלך." מרדית אמרה לאחר שנכנסה לחדרי.
"
מה!? למה אני צריכה לארוז?" מה לעזאזל הולך פה.
"עוברים לגור עם מרשל, הארוס שלי." הו לעזאזל לא!
"לא חשבת פאקינג להודיע לי לפני שקיבלת פאקינג החלטה!? מה הולך פה לעזאזל.. אני הולכת ליפול.. זהו.. אני נופלת.. אני על הריצפה.. זה הסוף!"
"הו, תפסיקי להיות כזאת דרמטית ותשמרי על השפה שלך. פאקינג פאקינג כל היום. בחייך!" היא צוחקת עליי.. נכון?
למה שאעבור לגור עם הקשיש הזה? שהיא תעבור.
"בחיי? לא יהיו לי חיים כשנעבור לשם!" צעקתי.
"דיי להגזים כבר! זה מקום נורא יפה, יקירה.. בבקשה, זה נורא חשוב לי." היא משחקת את המדוכדכת שוב. נו באמת!
"טוב אני אארוז. צאי בבקשה." מילמלתי וסגרתי את הדלת.
לגור בעיר קטנה עם מלא מליינים ואידיוטים מתנשאים ממש כמו מרשל.
אבל היי, בואו נסתכל על הצד החיובי. יש מול הבית אגם וביקתה, בביקתה אוכל לנסר את ראשי מבלי שיגלו ובאגם אוכל להטביע את עצמי. כן. זה מה שאעשה.
מתוסכלת, סיימתי לארגן את המזוודות ואת הארגזים וסחבתי את הדברים למשאית.
ה
חלפתי את בגדיי הבית לטרנינג שחור וכפכפים שחורים, אספתי שיערי ברישול והנחתי משקפי שמש על גשר אפי.
מרדית בחנה אותי, הנידה ראשה באיטיות, דבר אשר אליו התרגלתי, ונכנסה למושב הנהג. התיישבתי לידה והתחילה הנסיעה המייסרת לגיהנום.
(בתקופת בגרויות ולחץ, בתוך הגאונה שאני, החלטתי לשכתב מספר פרקים.)
-תחום חדש בשבילי , לכתוב ולפרסם אז תנסו אותי ^^
YOU ARE READING
אחי החורג - Step Brother
Romanceסמנתה היא בת 17. מרדית, אימה, התארסה לאידיוט, והבן המפגר שלו מתייחס אליה כאל בובה. תקופה של מגורים משותפים, סביבה נעימה אך גם רעילה. זוגיות ואהבה או הרבה פחות? לא תמיד ברור.
