אחי החורג - Step Brother

10

הבטתי בו בהלם והוא התפרץ בצחוק. הו, אלוהים.
ה

וא נראה ככך חמוד כשהוא צוחק.
סמנתה תשתלטי על עצמך!
"כן, אני אתמודד." לא, אני לא.
מלאתי לעצמי מיץ ועליתי לחדרי, מחייגת אל זואי.
"יו, מה קורה?" שאלתי והיא צחקקה.
"מתאים לך סוואג." היא לעגה.
"אני הכי סוואג." נחרתי. "תקשיבי, יש לי שלושה ימים בית ריק. טוב, לא לגמריי ריק, רוי פה. זורמת לסליפאובר?"
"וואלה כן, מה להביא?"
"תביאי משהו למועדון, יש לי בעוד פחות מחודש יום הולדת שמונה עשרה, חוץ מזה, מכירים אותי שם." לחשתי בכדי שרוי לא ישמע.
"אוקי, זורם. אני מארגנת תיק ובאה." היא אמרה וניתקה.
תקתוק בדלת נשמע ורוי נכנס.
"לא אמרתי שאפשר להיכנס." אמרתי בעצבים, הוא פשוט אידיוט.
"לא שאלתי, מה התוכניות שלך להיום?"
"למה זה עניינך?" מה הוא רוצה?
"כי אני מביא את נטלי לפה." הוא אמר בנשיפה, חסר סבלנות משהו.
גילגלתי עייני והוא קפא.
"מה עשית עכשיו?" הוא שאל בלחש, הקול שלו עמוק וצרוד מהרגיל.
מה עשיתי?
"כלום. אני הולכת לטייל עם זואי , נחזור מאוחר."
"נחזור? היא יושנת פה?" הוא שאל בחיוך.
"כן, למה?"
"תהנו לשמוע את נטלי גונחת." הוא גיחך וקרץ. בן זונה. לא, הוא לא.
"היי! זה לא פייר, עד שאני מביאה חברה אתה מביא את השרמוטה שלך?"
"אל תקראי לה ככה!" הוא החל להרים קולו. היא חשובה לו?
הוא נראה מלחיץ ככה, עדיין היטלר.
התרחקתי ממנו ויצאתי מהחדר, ננעלתי בשירותים וישבתי על מכסה האסלה.
"סאם.. סליחה, פתחי." הוא אמר מבעד לדלת ותיקתק בעדינות.
"אל תקרא לי ככה, ואני משתמשת בשירותים, לך." מילמלתי.
חתיכת אידיוט מטומטם. הוא יצרח עלי ואז חושב שאדבר איתו? בדרן.
"אני יודע שאת לא, צאי." הוא הרים את הקול.
שיקח כדורים או משהו להרגעת עצבים, אידיוט.
"אני מחרבנת, לא כדי לך להיכנס לפה.. אתה עלול להתעלף." עניתי וצחקקתי לעצמי.
"אז כשתסיימי תדברי איתי?"
"אני לא אסיים בזמן הקרוב, אכלתי פלפל חריף." עניתי וצחקתי בקול.
"חה חה, מצחיק מאוד. אני עוד אמצא זמן פנוי איתך, יש לנו שלושה ימים בכל זאת." הוא אמר ושמעתי את החיוך בקולו. מטומטם.
אחרי עשר דקות שדיפדפתי באינסטגרם וצלמתי לזואי שאני משתינה, יצאתי לסלון ונכנסתי לערוץ הסרטים, יש מסיבת רווקות.
פתאום רוי ירד במדרגות, שיט יש את החלק שהבלונדה מזדיינת עם המזדיין בשירותים, אין לי מספיק זמן להעביר!
"מה את רוא..." הוא נכנס ונעצר באמצע משפט, הסתכלתי עליו במבוכה והוא הביט בטלויזיה.
בהדרגה צץ משהו מהטרנינג שלו.
עומד לו.
התפרצתי בצחוק והוא הסתכל עליו וצחק.
"אני גבר, אל תשפטי." הוא מילמל והלך למקרר, הלכתי אחריו.
הוא הוציא עגבניות וביצים, שקשוקה!
"תכין לי גם!" צווחתי וטיפסתי לו על הגב.
"בסדר , בסדר, רק כי אני כזה שף מהולל." הוא מילמל.
פה, סלחתי לו! הדרך ללב לי היא הקיבה.
"תודה." חייכתי, נישקתי את הלחי שלו והחזרתי לכורסא שלי.
ראיתי שהוא המום מהנשיקה, אך זאת רק נשיקה בלחי, לא ביג-דיל.
"בואי לאכול!" הוא קרא אחרי רבע שעה.
ישבנו אחד מול השניה ואכלנו.
קמתי למקרר והוצאתי מיץ וקולה, בנוסף הוצאתי שני כוסות.
"אני רוצה תפוזים." הוא אמר, חיי בסרט. לעולם לא!
"לא." עניתי ומלאתי לו קולה.
"מה?" הוא שאלה מבולבל והסתכל על הכוס שלו.
"המיץ שלי. אני לא חולקת מיץ תפוזים סחוט, זה החוק. שתה קולה." עניתי .

-נקודת מבט של רוי-

היא לא נורמלית, קודם היא צחקה על הזיקפה שלי, אחר כך עלתה עליי ואז נישקה לי את הלחי, דבר אשר היה נורמאלי אם לא היינו מתמזמזים.
ע

כשיו היא אומרת שהיא לא תיתן לי מיץ? כי זה תפוזים סחוט? היא פסיכית!
ועוד חושבת שזה נורמלי, המבט שלה מטורף.

-נק מבט של סמנתה-

הוא פשוט בוהה בי בהלם.
ג

חכתי ושטפתי אחריי את הכלים, נשמע תקתוק בדלת, ומובן מאליו מי זאת.
"זואי!" צרחתי ורצתי לדלת.
"אני מת.." שמעתי את רוי ממלמל מאחורי וצחקתי.
"מה קורה? ראש אגוז?" שאלתי כשפתחתי לה את הדלת.
"הי, זואי." רוי מילמל ועלה למעלה.
"הכל סבבה, תביאי מו•." היא אמרה והלכה לכיוון המקרר.
צחקתי וישבתי בסלון. שמנה שלי.
"מה איתך?" היא שאלה כשישבה לידי.
"אחלה, עייפה ומוטרדת." מילמלתי והיא חייכה.
"קשור לרוי?" היא יודעת הכל! או שזה היה צפוי..
התחלתי לספר לה הכל, מהסוף עד להתחלה.
"זה מגניב, רומן כזה. הוא לא זוכר מה היה לפני שבוע?"
"כשהוא שתה? נראה לך ששאלתי אותו? אני נבוכה מדיי." נאנחתי והיא צחקה.
"את תצטרכי לדבר עם רוי על זה בסופו של דבר." היא אמרה, מגחכת.
"לדבר איתי על מה?"

הו.. שיט.