כן, אני יודעת שזה קצר.. מצטערת.
לא היה לי ריכוז מלא.. מקווה שתאהבו.
לילטוב ^.^
רוי הגיח מאחוריי והסתובבתי אליו.
"
כן."
"אני יודע שלא." אמר, מיואש משהו. ממה אתה מיואש? אתה זה שלא מפסיק לפגוע בי.
ואם אתה יודע שאני לא בסדר, למה שלא תשנה את היותך חרא?
"אז למה שאלת?" עניתי באדישות וגילגלתי עיניי. לרגע מבטו התכהה, המבט הפסיכי הופיע והוא התנשם בכבדות.
"אמרתי לך לא לעשות את זה, ואל תתחצפי אליי, סמנתה." אמר.
"אוקי.." מלמלתי והסתובבתי, חזרתי להביט בעננים ובשמיים, מנסה להתעלם מנוכחותו.
הוא התקרב אליי, צעדיו נשמעו כל כך חזקים בשקט ששרר סביבנו.
אפשר היה לשמוע סיכה נופלת.
הוא אחז במותניי, נצמד אליי וחיבק אותי.
ראשו על כתפי, הנחתי ידיי על ידיו, הצמדתי אותו אליי אף יותר.
אני חלשה, אני יודעת.. אבל המגע שלו מחליש אותי, הריח שלו משכר אותי. כרגיל, ההשפעה שלו עליי ענקית.
"אני מצטער, באמת." לחש באוזני ורטט עבר במורד עמוד שידרתי.
"אתה רק תמשיך לפגוע בי, ואני אמשיך לשכוח ברגע שתניח ידייך עליי." לחשתי ברעד, דמעות זלגו במורד לחיי.
הוא סיבב אותי אליו, יד אחת שלו אוחזת ראשי מצווארי והיד השניה אוחזת במותני, מרתקת אותי אליו.
"אל תבכי, בכי זה לחלשים." קבע וגיחכתי.
"אתה הופך אותי לחלשה, ומי אומר דברים כאלה לבחורה שבוכה?" שאלתי וציחקוק נפלט משפתיי.
"אני גבר, מצטער. אני גרוע בעניניי רגשות, כפי שכבר שמת לב." מלמל והיננתי בחיוך.
"למה אני הופך אותך לחלשה?" שאל לאחר כמה שניות של שקט.
ואו.. איפה להתחיל?
"בהיותך אתה." אני מניחה. "הדרך בה אתה מתייחס אליי, אם אפשר לקרוא לזה יחס." לחשתי. הוא הינן, גבותיו צמודות ופיו בקו ישר, עיניו שקועות בעיניי.
"אני טעיתי, אני אטעה עוד הרבה, תהיי בטוחה." אמר והביט בעיניי.
"
איך זה אמור לשפר את הרגשתי?" שאלתי בשיעשוע, הוא באמת לא טוב בזה.
"זה לא, אבל עדיף אמת קשה מאשר שקר יפה, לא?" הוא אמר בחיוך והיננתי.
"כן."
"אנחנו בסדר?" שאל בלחץ והנדתי ראשי.
"לא, עדיין ניצלת ושיקרת לי." אמרתי והוא הנהן בהבנה.
"לא התכוונתי.."
"אל. פשוט אל. התכוונת, ועוד איך התכוונת." האשמתי, העצבים ביצבצו וגעשו בתוכי, שלטתי על קולי רק בכדי לא לגרור את השיחה לריב.
"אולי כן, באותו הרגע. אני לא יודע מה חשבתי." גם אני לא יודעת מה עובר לך בראש, רוי.
"טוב, עד שתבין מה לחשוב, ננתק קשר. אתה משפיע עלי," לרגע חיוך קפץ לשפתיו. "ולא לטובה." סיימתי את המשפט. חיוכו ירד והוא נכנס לאולם.
חרטה התמלאה בליבי, הצטערתי על מה שאמרתי, למרות שהכוונה הייתה אמיתית. פגעתי בו?
אני לא התכוונתי. טוב, אני כן. אבל לא חשבתי על ההשלכות.
כשחיוכו היפה ירד, הרגשתי שהלב שלי יורד יחד איתו.
הוא תמיד ישפיע עליי ככה?
YOU ARE READING
אחי החורג - Step Brother
Romanceסמנתה היא בת 17. מרדית, אימה, התארסה לאידיוט, והבן המפגר שלו מתייחס אליה כאל בובה. תקופה של מגורים משותפים, סביבה נעימה אך גם רעילה. זוגיות ואהבה או הרבה פחות? לא תמיד ברור.
