אחי החורג - Step Brother

36

התעוררתי והארי לא היה לצידי.
ק

מתי מהמיטה, סידרתי את המצעים והלכתי למקלחת, צחצחתי שיניים במברשת שהארי הביא לי אתמול וסידרתי שיערי.
חיטטתי בטלפון, הודעות מרוי, אנה, זואי ושיחה ממרדית.
חייגתי למרדית.

"בוקר אור, מתוקה. איפה את?" שאלה. אני שומעת על קולה שהיא מודאגת. שכחתי להודיע שלא אחזור.
"

אצל חבר שלי, סיפור ארוך. לא כל כך ארוך את האמת, אבל אין לי כוח להסביר עכשיו. אני אספר לך הכל כשאגיע הביתה." עניתי.
היא סיימה את השיחה בכמה מילות אהבה וניתקה.
נכנסתי לוואטספ.
ההודעה מזואי הייתה הכי ראשונה אז נכנסתי אליה קודם.

*את לא מבינה עם איזה חתיך חזרתי הביתה אתמול. ואיפה את? לא שמעתי ממך מאז שהמשטרה באה.

צחקתי בקול, ברור שתזכיר את הזיון החדש שלה לפניי הכל.

*אני אצל הארי, ניפגש היום ואני אספר לך. עניתי ועברתי להודעה מאנה.
*

איפה את? אני צריכה שתבואי איתי לקניון. ויש שמועות (מישהי ראתה) שאת והארי התנשקתם. ספרי לי הכל!

צחקתי בקול גם מההודעה שלה, החברות שלי מטומטמות ואני חולה עליהן.

*כן, אני והארי, נפגש היום ואני אספר לך. עניתי ונכנסתי להודעות מרוי, נשמתי עמוק והתחלתי לקרוא.

*איפה את?
י

צאת אתמול ולא חזרת. את בסדר? תעדכני אותי.
מה אני אמורה לענות?
לא חשבתי עליו בכלל.. מה אגיד לו?
היי, רוי. יש לי חבר חדש, אולי אתה מכיר, קוראים לו הארי.

הוא ישנא אותי.
נ

ערתי ראשי, מנסה לשכוח מהמחשבות שעלו בו וירדתי למטה ללא להגיב להודעתו.
ריח מתוק של פאנקייקים הגיע לאפי וחיוך עלה על שפתיי.
נכנסתי למטבח והנה הגבר שלי, ללא חולצה עם מכנס טרנינג אפור שנח על מותניו.
הוא כזה יפה.
נעמדתי מאחוריו וחיבקתי אותו, מעבירה אצבעותיי על הקוביות שלו ומרכינה ראשי על גבו.
הוא הניח יד אחת על ידיי שעטפו אותו ועם השניה הפך את הפאנקייקים.
כשסיים הניח הכל על צלחת גדולה והסתובב אליי.
"בוקר טוב, אהובה." אמר ברכות ונישק שפתיי באיטיות.
"בוקר טוב." עניתי בחיוך מאושר, הוא אחז ידי וליווה אותי לכיסא, סימן לי להתיישב.
התיישבתי והוא הניח על השולחן מולי פאנקייקים, וופל בלגי, גלידה, קצפת ותותים, הוסיף סירופ מייפל ושוקולד והתיישב מולי.
"ואו, אתה תמיד מבשל ככה?" שאלתי בפליאה, הוא חייך אליי.
"רק כשיש לי מצב רוח טוב." ענה בחיוך והביט בעיניי.
חייכתי חזרה והתחלנו לאכול, מחוייכים מאוזן לאוזן.
כשסיימנו הוא הצחיק אותי כשהראה לי סירטונים שלו עם הבנים, בהם הם עובדים אחד על השני ומעירים כל אחד בדרך אכזרית.
צחקנו עד דמעות.
כבר ערב ואנחנו פשוט יושבים מחובקים ומדברים, הוא סיפר לי על משפחתו ואני סיפרתי על שלי. בערך. השמטתי את ההיסטוריה עם רוי.
כשהשעה כבר שבע בערב מרדית התקשרה אליי וביקשה שאבוא הביתה לארוחה המשפחתית הקבועה.
הארי הלך להתלבש וחזר אליי.
"בואי, אני אסיע אותך." אמר בחיוך, הנהנתי ויצאתי אחריו למכונית.
בזמן הנהיגה הוא התרכז בכביש, אפילו לא העיף מבט בזמן שדיברנו.
"תגיד, למה אתה מסתכל על הכביש ככה? מותר לך להסתכל לשנייה עליי." אמרתי והסתכלתי עליו, חיוך עלה על שפתיו וגומתו יצאה.
חייכתי רק מלהביט בחיוכו, הוא כ"כ יפה.
"אני נוהג, אם אביט בך אני לא אצליח להוריד עיניי כי יופייך ממכר." אמר בחיוך, הסמקתי נורא.
לשון חלקה יש לחבר שלי, הא?
"אתה חתיכת פלרטטן." אמרתי והוא צחק.
"אני מנסה להיות רומנטי איתך, אל תקשי עליי." ביקש, צחקתי והוא אחריי.
כשהגענו לביתי הוא יצא מהמכונית בכדיי לפתוח לי את הדלת.
"ביי, אהובה." אמר, נישק מצחי והסתובב בכדיי ללכת.
"היי, זה לא פייר. הכרתי את אמא שלך." אמרתי ועצרתי אותו מללכת.
הוא הסתובב אליי, ניסה להסתיר את חיוכו שעומד להתפרץ.
"את רוצה להכיר אותי למשפחה שלך?" שאל, המום.
"אני רוצה להתרברב בגבר שלי." עניתי בחיוך וקרצתי לו. הוא צחק ואחז ידי.
נקשתי בדלת, מרדית פתחה אותה והביטה בפליאה על הארי.
"תסגרי את הפה, שלא יכנסו זבובים." אמרתי בחיוך. היא הסמיקה וצחקקה.
"מצטערת, אתה נראה נאה מאוד. כאילו יצאת ממגזין." פנתה אל הארי, הוא חייך בהבנה ושלח ידו.
"נעים מאוד, הארי." אמר בקולו המחוספס, מרדית אחזה בידו ומשכה אותו אלייה, חיבקה אותו בחום.

הוא ציחקק במבוכה והחזיר חיבוק.
ה

יא זזה הצידה, סימנה לנו להיכנס.
משכתי את הארי אחרי לסלון ומרדית נעצרה.
"למטבח, תציגי אותו בפני השאר." אמרה בחיוך.
נרתעתי לרגע, רוי שם. איך אעשה זאת?
"בעצם, אני רוצה להציג אותו. בואו." אמרה מרדית בחיוך וסימנה לי שהכל בסדר.
כנראה הבינה למה נרתעתי.
נכנסנו אל המטבח, מרדית מחזיקה ידו של הארי ואני מאחוריהם, מריצה מחשבות ושאלות על רוי.
כשנעמדנו מול רוי ומרשל הם הרימו מבטם, נשארו להביט על הארי וחיכו להסבר.
"זה הארי, חבר של סמנתה." מרדית אמרה בחיוך, הארי חייך אליה ורוי? רוי פשוט הביט בעיניי.