אחי החורג - Step Brother

32

יום טוב ^.^
תהנו!

למה אני לא לומדת מטעויות?
הריי זה ברור שהוא יפגע בי יותר, עד כמה אני סתומה?
יש את הארי, שרוצה שאבוא למסיבה עם חברים.
הוא נחמד, נראה טוב-מאוד והוא לא פוגע בי באופן קבוע.
אולי אלך? אגיד לרוי שהבטחתי לבנות?
למה אני בכלל צריכה לשקר? אני אגיד שאני לא רוצה בסביבתו, למרות שגם זה לא אמת מלאה.
למה אני נשארת עם מי פוגע בי? ברור, יש תקופות מדהימות, בהן אני מרגישה שעוד חלק בי נפתח אליו, שעוד חלק מרגיש יותר.
אבל זה שיש בו טוב לא מוחק את הרע, הוא לא ישתנה.
אולי שנוי קטן וזמני ואז יחזור לקדמותו. טבע האדם.
הוא יצא מהאמבטייה, מגבת כרוכה סביב מותניו.
הבטתי מעט בגופו שלו, ביופי הממכר לו.
אני עד כדי כך שטחית? אני לא מסוגלת לעזוב אותו בגלל פחד ממה שאפסיד?
ומי אמר שאפסיד יותר מאשר שארווח?
הוא התלבש בזמן ששקעתי במחשבות. אולי אגיד לו עכשיו?
ניקיתי גרוני והוא הביט בי, לבוש בחולצה ובוקסר.
"קרה משהו?" שאל בזמן ששאפתי אוויר בקושי.
"תראה, רוי.. אני.." התחלתי והוא הרים ידו, סימן לי להפסיק.
"עד שאזרתי אומץ, בבקשה, תן לי לדבר." אמרתי וקמתי לעמוד מולו, הוא הנהן והמשכתי.
"אתה פגעת בי נורא, ואני לא חושבת שאצליח לסלוח. תבין, אני התמודדתי עם זה הרבה זמן, התמודדתי איתך הרבה זמן. הגיע הזמן לשחרר." דמעה נפלה מעיני.
הוא הנהן, הביט בעיניי זמן רב ולבסוף הסתובב בכדיי ללכת.
"רוי.." קראתי אחריו. שיצעק, שיקלל, רק שלא ישתוק.
"ביקשת שאשחרר, נכון?" שאל בעצבים, לסתו מהודקת וגבותיו צמודות.
"כן, אבל למה אתה כועס?" שאלתי בהלם. זאת בקשה הוגנת לחלוטין. לא?
"למה!? הערב תכננתי דברים, תכננתי לבשל לך ולהתנצל, להביא לך משהו כהוקרה על שסבלת אותי, רציתי לשנות את המצב של היחסים בינינו." הסביר. קולו גבוה, אגרופיו קפוצים ומבטו מיואש.
"אני.." גמגמתי. מה?

הוא רצה לבשל לי? להתנצל? להביא לי מתנה?
ה

וא תכנן לתקן את היחסים שלנו?
"כן, את. את הולכת למסיבה בביקיני, לא כך? תהני סמנתה." אמר ויצא, טרק דלתי אחריו וננעל בחדרו.
איך זה שאני תמיד נדפקת?
אמרתי את הדעות והרגשות שלי ורוי נפגע, אני מרגישה שחסר לי חמצן בריאות, דמעות בעיניי.
הוא משפיע עליי בדרך הכי גרועה שיש.
שלחתי הודעה לבנות שלא אגיע, הן התווכחו איתי אבל הויכוח הסתיים דיי מהר. נכנסתי לאמבטייה ונשכבתי, המים החמים עטפו אותי.
הדלקתי שירים ועצמתי עיניי, מנסה להרגע.