The Bet-hebrew

פרק 22

נקודת מבט נינה:(מוחעחעחע איזה רעה אני!)

"טום"מילמלתי והוא הביט בי מחייך,

"היי נינה מה את עושה פה?" הוא שאל,

"אני באתי לקחת את אחותי אבל אני לא מוצאת את הכתובת" מילמלתי,

"אני אעזור לך"הוא אמר בחיוך ושמחתי שיש מישהו שעוזר לי,

"זאת הכתובת"אמרתי והגשתי לו את הכתובת,הוא הרים גבה ואני הבטתי בו מבולבלת,

"בואי אני אקח אותך אני מכיר את הכתובת" אמר כמישהו שיודע,

"זה מוזר"אמרתי לעצמי אבל כמובן שהמזל שלי ואני הם לא החברים הכי טובים והוא שמע אותי,

"מה מוזר?"הוא שאל מסתכל עליי,יופי נינה פשוט נהדר!

"זה שאתה נחמד"מילמלתי,

"אני אמור להעלב?"הוא שאל וחייכתי,

"לא,ממש לא! זה פשוט שאתה והחבורה שלך הם לא האנשים הכי נחמדים בעולם אז זה נראה מוזר שאתה נחמד" מילמלתי,

"את שופטת אנשים מהר מידי" קבע עובדה,

"לא אני לא!"התגוננתי,

"את קבעת שאני לא נחמד רק על פי הסביבה שאני נמצא בה"הוא אמר,

"יכול להיות שטעיתי אני מצטערת"מילמלתי,

"זה בסדר,ואם את רוצה לפצות אותי אני אשמח אם תהיי המורה הפרטית שלי וכך אני אוכל להיות איתך יותר"ליבי החסיר פעימה והסמקתי,

"אתה גדול ממני בשנתיים אנחנו לא לומדים את אותו חומר" מילמלתי תירוצים,

"אני מאמין שאת חכמה מספיק בשביל ללמד אותי"הוא אמר והסמקתי,

"זה הבית"הוא אמר מצביע על בית מולנו,בית בעל שני קומות עם גינה יפייפיה,

"איזה בית יפייפיה"מילמלתי,

"כן,טוב הייתי שמח לדבר איתך אבל אני צריך ללכת"הוא אמר מניח נשיקה על הלחי שלי והולך,קפאתי במקום ונשכתי את שפתי התחתונה,אני הסמקתי כמו מטורפת!.
'אוקיי נינה צאי מזה!'קול בראשי דרש וניערתי את ראשי,התקדמתי בשביל ודפקתי על הדלת,

"מה?!" אין סיכוי! איך יכול להיות שהוא גר פה?!

"ג'ורדן?"מילמלתי עדיין לא מעכלת שזה הוא,

"מה את עושה פה?"הוא שאל ובדיוק נערה בלונדינית שנראית כאילו שלפו אותה ממגזין אופנה,

"נהניתי בייב נתראה מחר"היא אמרה מניחה נשיקה על שפתיו של ג'ורדן והחלה להעמיק אותה,'היי אנשים אני פה!'רציתי לצעוק אבל במקום זה פשוט כיחכחתי בגרוני והם הפנו את מבטם אליי,היא עם מבט רצחני והוא עם מבט מעוצבן,

"תזכירי לי מה את עושה פה"הוא אמר בחוסר חשק,אולי תהיה יותר רשע?!

"באתי לקחת את אחותי"אמרתי וראיתי אתניו המבולבלות ורגע של הבנה מחליף את הבלבול,

"אה נכון,ליסה!"הוא צעק ואני הרגשתי אי נוחות כשהבחורה הבלונדינית נעצה בי מבט זועם,

"הו היי נינה"נערה עם שיער חום קצר חייכה אליי והחזרתי לה חיוך,

"דניאל שניה יורדת"היא אמרה והנהנתי,הבחורה עזבה ומאיזשהו סיבה ג'ורדן נשאר לעמוד בפתח הדלת,'דניאל בואי כבר' התחננתי בראשי שאחותי הקטנה תמהר,

"היי נינה" תודה לאל!

"קדימה דניאל אמא דואגת לנו"מילמלתי והיא חיבקה את ליסה ויצאה יחד איתי,

סליחה על הפרק הצולע!! אבל אני באמת ניסיתי לכתוב את הפרק כמה שיותר מהר כדי שתוכלו לקרוא ועל פי בקשה המרתון יתארך ל-4 פרקים!
אז אממ 90 דירוגים ו-50 תגובות? אני יודעת שזה הרבה אבל אני יודעת שאת תגיעו למטרה,ואם אתן רוצות שאני אעשה משהו בסיפור אתן יכולות להעיר או להציע למי שלא נוח בתגובה יכולה לפנות אליי בפרטי ואני אעשה את ההצעה בפרקים!:-)
אז אוהבת אתכן תגיבו ותדרגו!!<3<3